דְּאַפֵּיק חֲמוֹר בַּהֲדַהּ.
״וְשָׁחַט אוֹתָהּ״ — שֶׁלֹּא יִשְׁחוֹט אַחֶרֶת עִמָּהּ. ״לְפָנָיו״, לְרַב — שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה, לִשְׁמוּאֵל — שֶׁיְּהֵא זָר שׁוֹחֵט וְאֶלְעָזָר רוֹאֶה.
״וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ״, לִשְׁמוּאֵל — לְאַהֲדוֹרֵיהּ לְאֶלְעָזָר. לְרַב — הָוֵי מִיעוּט אַחַר מִיעוּט, וְאֵין מִיעוּט אַחַר מִיעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת, דַּאֲפִילּוּ כֹּהֵן הֶדְיוֹט.
״וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת״, לִשְׁמוּאֵל — דַּאֲפִילּוּ בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט. לְרַב — אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כֵּיוָן דְּלָאו גּוּפַהּ דְּפָרָה נִינְהוּ, לָא לִיבְעֵי כֹּהֵן, קָא מַשְׁמַע לַן.
״וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן״ — בְּכִיהוּנּוֹ. ״וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד הָעָרֶב״ — כֹּהֵן בְּכִיהוּנּוֹ לְדוֹרוֹת.
More Info
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר לְדוֹרוֹת בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט — שַׁפִּיר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְדוֹרוֹת בְּכֹהֵן גָּדוֹל, הַשְׁתָּא כֹּהֵן גָּדוֹל בָּעֵינַן, בְּכִיהוּנּוֹ מִיבַּעְיָא?! אִין, מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וְחוֹמֶר — טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא.
״וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה וְהִנִּיחַ״. ״אִישׁ״ — לְהַכְשִׁיר אֶת הַזָּר, ״טָהוֹר״ — לְהַכְשִׁיר אֶת הָאִשָּׁה, ״וְהִנִּיחַ״ — מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לְהַנִּיחַ, יָצְאוּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לְהַנִּיחַ.
תְּנַן הָתָם: הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְקַדֵּשׁ, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן, וּפוֹסֵל בְּאִשָּׁה וּבְאַנְדְּרוֹגִינוֹס.
מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן — דִּכְתִיב: ״וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵיפַת הַחַטָּאת״. הָנָךְ דִּפְסַלִי לָךְ בַּאֲסִיפָה — פְּסַלִי לָךְ בְּקִידּוּשׁ, וְהָנָךְ דְּאַכְשַׁרִי לָךְ בַּאֲסִיפָה — אַכְשַׁרִי לָךְ בְּקִידּוּשׁ.
וְרַבִּי יְהוּדָה: אִם כֵּן לֵימָא קְרָא ״וְלָקַח״, מַאי ״וְלָקְחוּ״ — דַּאֲפִילּוּ קָטָן דִּפְסַלִי לָךְ הָתָם, הָכָא — כָּשֵׁר.
אִשָּׁה מְנָא לֵיהּ? ״וְנָתַן״, וְלֹא ״וְנָתְנָה״. וְרַבָּנַן: אִי כְּתַב רַחֲמָנָא: ״וְלָקַח ... וְנָתַן״, הֲוָה אָמֵינָא: עַד דְּשָׁקֵיל חַד וְיָהֵיב חַד, כְּתַב רַחֲמָנָא: ״וְלָקְחוּ״.
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְלָקְחוּ ... וְנָתְנוּ״, הֲוָה אָמֵינָא: עַד דְּשָׁקְלִי תְּרֵי וְיָהֲבִי תְּרֵי, כְּתַב רַחֲמָנָא: ״וְלָקְחוּ ... וְנָתַן״, דַּאֲפִילּוּ שָׁקְלִי תְּרֵי וְיָהֵיב חַד.
״וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר״, לְרַבָּנַן: אִישׁ וְלֹא אִשָּׁה. ״טָהוֹר״ — לְהַכְשִׁיר אֶת הַקָּטָן, וּלְרַבִּי יְהוּדָה: ״אִישׁ״ — וְלֹא קָטָן, ״טָהוֹר״ — לְהַכְשִׁיר אֶת הָאִשָּׁה.
מֵיתִיבִי: הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהַזּוֹת, חוּץ מִטּוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס וְאִשָּׁה. וְקָטָן (שֶׁיֵּשׁ) בּוֹ דַּעַת, אִשָּׁה מְסַיַּעְתּוֹ וּמַזֶּה.