אָמַר אַבָּיֵי: בִּידוֹת סַכִּינִין. מֵיתִיבִי: אַף הוּא עָשָׂה כַּנֵּי כֵלִים, וְאוֹגְנֵי כֵלִים, וִידוֹת כֵּלִים, וִידוֹת סַכִּינִין שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל זָהָב. תַּרְגְּמַהּ אַבָּיֵי: בְּקַתָּתָא דְּנַרְגֵי וַחֲצִינֵי.
הֵילֶנִי אִמּוֹ עָשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב וְכוּ׳. תָּנָא: בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת נִיצוֹצוֹת יוֹצְאִין מִמֶּנָּה, וְהַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע.
מֵיתִיבִי: הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע שַׁחֲרִית עִם אַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד — לֹא יָצָא, מִפְּנֵי שֶׁאַנְשֵׁי מִשְׁמָר מַשְׁכִּימִין וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד מֵאֲחֵרִים! אָמַר אַבָּיֵי: לִשְׁאָר עַמָּא דְּבִירוּשְׁלֶם.
וְאַף הִיא עָשְׂתָה טַבְלָא. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ כּוֹתְבִין מְגִילָּה לְתִינוֹק לְהִתְלַמֵּד בָּהּ. אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יַנַּאי: בְּאָלֶף בֵּית.
מֵיתִיבִי: כְּשֶׁהוּא כּוֹתֵב רוֹאֶה וְכוֹתֵב מָה שֶׁכָּתוּב בַּטַּבְלָא! אֵימָא: רוֹאֶה וְכוֹתֵב כְּמָה שֶׁכָּתוּב בַּטַּבְלָא.
מֵיתִיבִי: כְּשֶׁהוּא כּוֹתֵב — רוֹאֶה וְכוֹתֵב מָה שֶׁכָּתוּב בַּטַּבְלָא, וּמָה כָּתוּב בַּטַּבְלָא — ״אִם שָׁכַב אִישׁ אוֹתָךְ״ [״וְאִם לֹא שָׁכַב״], ״אִם שָׂטִית״ ״אִם לֹא שָׂטִית״! הָתָם
הוסיפו תגובה