״בַּחֲלַל חֶרֶב״. חֶרֶב הֲרֵי הוּא כֶּחָלָל. וְהָוְיָא לַיהּ אַב הַטּוּמְאָה, וְקָסָבַר שְׁלִישִׁי מוּתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ רִאשׁוֹן.
וּמַאי דּוּחְקֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה לְאוֹקְמֵיהּ בְּנֵר שֶׁל מַתֶּכֶת, נוֹקְמֵיהּ בְּנֵר שֶׁל חֶרֶס,
וּמַאי ״הוֹסִיף״ — דְּאִילּוּ הָתָם טָמֵא וְטָמֵא, וְאִילּוּ הָכָא פָּסוּל וְטָמֵא!
אָמַר רָבָא, מַתְנִיתִין קְשִׁיתֵיהּ: מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי נֵר שֶׁנִּטְמָא בִּטְמֵא מֵת? נִיתְנֵי שֶׁנִּטְמָא בְּשֶׁרֶץ!
אֶלָּא: אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁחֲלוּקָה טוּמְאָתוֹ בֵּין טוּמְאַת מֵת לְשֶׁרֶץ — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה מַתֶּכֶת.
אָמַר רָבָא, שְׁמַע מִינַּהּ קָסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא: טוּמְאַת מַשְׁקִין לְטַמֵּא אֲחֵרִים דְּאוֹרָיְיתָא. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּרַבָּנַן, מִכְּדִי הַאי נֵר מַאי קָא מַהְנְיָא לְהַאי שֶׁמֶן, אִי לְאִיפְּסוֹלֵי גּוּפֵיהּ — הָא פְּסִיל וְקָאֵי.
מִמַּאי? דִּילְמָא לְטַמֵּא אֲחֵרִים מִדְּרַבָּנַן. אִי מִדְּרַבָּנַן, מַאי אִירְיָא בְּאַב הַטּוּמְאָה? אֲפִילּוּ בְּרִאשׁוֹן וְשֵׁנִי נָמֵי תְּחִלָּה הָוֵי!
דִּתְנַן: כׇּל הַפּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה — מְטַמֵּא מַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה, חוּץ מִטְּבוּל יוֹם.
אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ, דְּאוֹרָיְיתָא הִיא.
אָמַר רַבִּי מֵאִיר מִדִּבְרֵיהֶם לָמַדְנוּ וְכוּ׳. מִדִּבְרֵיהֶם דְּמַאן? אִילֵימָא מִדִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים, מִי דָּמֵי? הָתָם טָמֵא וְטָמֵא, הָכָא טָהוֹר וְטָמֵא!
וְאֶלָּא מִדִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. מִי דָּמֵי? הָתָם פָּסוּל וְטָמֵא, הָכָא טָהוֹר וְטָמֵא!
נֵימָא קָסָבַר רַבִּי מֵאִיר מַתְנִיתִין בְּאַב הַטּוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא וְולַד הַטּוּמְאָה דְּרַבָּנַן, דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא טָהוֹר מְעַלְּיָא.