וְאָמַר רַב: אִישְׁתַּבֻּשׁ כָּהֲנֵי. מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא לְרַב? רַב ״מַשְׁקֵי בֵּית מַטְבְּחַיָּא״ תָּנֵי, אֲבָל מַשְׁקֵי בֵּי מַדְבְּחַיָּא — מְטַמֵּא.
גּוּפָא, רַב אָמַר: אִישְׁתַּבֻּשׁ כָּהֲנֵי, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לָא אִישְׁתַּבֻּשׁ כָּהֲנֵי.
רַב אָמַר: אִישְׁתַּבֻּשׁ כָּהֲנֵי — רְבִיעִי בַּקֹּדֶשׁ בְּעָא מִינַּיְיהוּ, וַאֲמַרוּ לֵיהּ טָהוֹר.
ושְׁמוּאֵל אָמַר: לָא אִישְׁתַּבֻּשׁ כָּהֲנֵי — חֲמִישִׁי בַּקֹּדֶשׁ בְּעָא מִינַּיְיהוּ, וַאֲמַרוּ לֵיהּ: טָהוֹר.
בִּשְׁלָמָא לְרַב, הַיְינוּ דִּכְתִיב אַרְבְּעָה: לֶחֶם וְנָזִיד וְיַיִן וָשֶׁמֶן. אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל, חַמְשָׁה מְנָא לֵיהּ?
מִי כְּתִיב ״וְנָגַע כְּנָפוֹ״? ״וְנָגַע בִּכְנָפוֹ״ כְּתִיב — בְּמַה שֶּׁנָּגַע בִּכְנָפוֹ.
תָּא שְׁמַע: ״וַיֹּאמֶר חַגַּי אִם יִגַּע טְמֵא נֶפֶשׁ בְּכׇל אֵלֶּה הֲיִטְמָא וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ יִטְמָא״. בִּשְׁלָמָא לִשְׁמוּאֵל, מִדְּהָכָא לָא אִישְׁתַּבֻּשׁ — הָתָם נָמֵי לָא אִישְׁתַּבֻּשׁ. אֶלָּא לְרַב, מַאי שְׁנָא הָכָא דְּאִישְׁתַּבֻּשׁ, וּמַאי שְׁנָא הָתָם דְּלָא אִישְׁתַּבֻּשׁ?
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: בְּקִיאִין הֵן בְּטוּמְאַת מֵת, וְאֵין בְּקִיאִין הֵן בְּטוּמְאַת שֶׁרֶץ.
רָבִינָא אָמַר: הָתָם רְבִיעִי, הָכָא שְׁלִישִׁי.
תָּא שְׁמַע: ״וַיַּעַן חַגַּי וַיֹּאמֶר כֵּן הָעָם הַזֶּה וְכֵן הַגּוֹי הַזֶּה לְפָנַי נְאֻם ה׳ וְגוֹ׳״. בִּשְׁלָמָא לְרַב, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״טָמֵא״. אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל, אַמַּאי טָמֵא?
אַיתְמוֹהֵי קָא מַתְמַהּ. וְהָא ״וְכֵן כׇּל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם״ כְּתִיב! אָמַר מָר זוּטְרָא וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי: מִתּוֹךְ שֶׁקִּלְקְלוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם — מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הִקְרִיבוּ בְּטוּמְאָה.
גּוּפָא. רַב תָּנֵי ״מַשְׁקֵי בֵּית מַטְבְּחַיָּא״, וְלֵוִי תָּנֵא ״מַשְׁקֵי בֵּי מַדְבְּחַיָּא״.
לְלֵוִי, הָנִיחָא אִי סְבִירָא לֵיהּ כִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: ״דְּכַן״ מִלְּטַמֵּא טוּמְאַת אֲחֵרִים אֲבָל טוּמְאַת עַצְמָן יֵשׁ לָהֶן — מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּנָגְעִי כּוּלְּהוּ בְּרִאשׁוֹן.
אֶלָּא אִי סָבַר לֵיהּ כְּרַב, דְּאָמַר: ״דְּכַן״ מַמָּשׁ — הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לָהּ? עַל כׇּרְחָךְ כִּשְׁמוּאֵל סְבִירָא לֵיהּ.
וְלִשְׁמוּאֵל, הָנִיחָא אִי סָבַר לַהּ כְּרַב, דְּתָנֵי: ״מַשְׁקֵי בֵּית מַטְבְּחַיָּא״ אֲבָל מַשְׁקֵי בֵּי מַדְבְּחַיָּא — אַחֲרִינֵי נָמֵי מְיטַמְּאוּ, רְבִיעִי הוּא דְּלָא עָבֵיד חֲמִישִׁי, הָא שְׁלִישִׁי — עָבֵיד רְבִיעִי.
אֶלָּא אִי סָבַר לֵיהּ כְּלֵוִי, דְּתָנֵי: ״מַשְׁקֵי בֵּי מַדְבְּחַיָּא״, מַאי אִירְיָא רְבִיעִי דְּלָא עָבֵיד חֲמִישִׁי? אֲפִילּוּ שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי נָמֵי לָא עָבְדִי! עַל כׇּרְחָיךְ כְּרַב סְבִירָא לֵיהּ.
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב, תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּלֵוִי. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּלֵוִי: הַדָּם וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְהַמַּיִם, מַשְׁקֵי בֵּי מַדְבְּחַיָּא שֶׁנִּטְמְאוּ בִּפְנִים וְהוֹצִיאָן לַחוּץ — טְהוֹרִין. נִטְמְאוּ בַּחוּץ וְהִכְנִיסָן בִּפְנִים — טְמֵאִין.
אִינִי?! וְהָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַשְׁקֵי בֵּי מַדְבְּחַיָּא לֹא אָמְרוּ דְּכַן אֶלָּא בִּמְקוֹמָן. מַאי לָאו — לְמַעוֹטֵי נִטְמְאוּ בִּפְנִים וְהוֹצִיאָן לַחוּץ! לָא, לְמַעוֹטֵי נִטְמְאוּ בַּחוּץ וְהִכְנִיסָן בִּפְנִים.
וְהָא ״בִּמְקוֹמָן״ קָאָמַר! הָכִי קָאָמַר: לֹא אָמְרוּ דְּכַן — אֶלָּא שֶׁנִּטְמְאוּ בִּמְקוֹמָן.
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב: הַדָּם וְהַמַּיִם מַשְׁקֵי בֵּית מַטְבְּחַיָּא שֶׁנִּטְמְאוּ בֵּין בְּכֵלִים בֵּין בְּקַרְקַע — טְהוֹרִין.