לְתִינוֹק. בְּצִיבּוּר נָמֵי, חֲזֵי לְגַמֵּעַ לְתִינוֹק עָנִי? וְתוּ, הָא דְּתַנְיָא: כְּשֵׁם שֶׁמְּטַלְטְלִין אֶת הַשּׁוֹפָר כָּךְ מְטַלְטְלִין אֶת הַחֲצוֹצְרוֹת. מַנִּי? אֶלָּא לָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי יְהוּדָה, הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא רַבִּי נְחֶמְיָה.
וּמַאי שׁוֹפָר — נָמֵי חֲצוֹצְרוֹת. כִּדְרַב חִסְדָּא. דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: הָנֵי תְּלָת מִילֵּי אִישְׁתַּנִּי שְׁמַיְיהוּ מִכִּי חֲרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ: ״חֲצוֹצַרְתָּא״ — ״שׁוֹפָרָא״, ״שׁוֹפָרָא״ — ״חֲצוֹצַרְתָּא״. לְמַאי נָפְקָא מִינָּה? לְשׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
״עֲרָבָה״ — ״צַפְצָפָה״, ״צַפְצָפָה״ — ״עֲרָבָה״. לְמַאי נָפְקָא מִינָּה? לְלוּלָב.
״פָּתוּרָה״ — ״פָּתוּרְתָּא״, ״פָּתוּרְתָּא״ — ״פָּתוּרָה״. לְמַאי נָפְקָא מִינָּה? לְמִקָּח וּמִמְכָּר.
אָמַר אַבָּיֵי, אַף אָנוּ נֹאמַר: ״הוּבְלִילָא״ — ״בֵּי כָסֵי״, ״בֵּי כָסֵי״ — ״הוּבְלִילָא״. לְמַאי נָפְקָא מִינָּה — לְמַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בְּעוֹבִי בֵּית הַכּוֹסוֹת, דְּמִצַּד אֶחָד כְּשֵׁירָה, וּמִשְּׁנֵי צְדָדִים טְרֵיפָה.
אָמַר רַב אָשֵׁי, אַף אָנוּ נֹאמַר: ״בָּבֶל״ — ״בּוֹרְסִיף״, ״בּוֹרְסִיף״ — ״בָּבֶל״.
הוסיפו תגובה