רדו נא מעל גבי המזבח (היזהרו שלא להחליק בכבש החלקלק!) וניגש יחדיו אל איזור "בית המטבחיים", הנמצא סמוך למזבח.

כבר ראינו שהכהנים מקריבים את הקורבנות מעל למזבח, אך עד להקרבת הקורבן עליהם לבצע תהליך מסויים המתנהל כאן, בבית המטבחיים.

וכך זה מתנהל:

עשרים וארבע הטבעות – שחיטה ללא התנגדות

על הרצפה קבועות עשרים וארבע טבעות. השוחטים יכניסו את ראש הבהמה לתוך הטבעות לפני השחיטה, כדי למנוע ממנה להתנגד.

מעניין לדעת שבימי קדם היו הכהנים נוהגים לשרוט את הבהמה ובכך להסיח את דעתה מן המוות הצפוי לה. יוחנן הכהן הגדול העיר כי יהיו כאלו שיחשבו שהבהמה הפכה לבעלת מום ואסורה להקרבה על-גבי המזבח. כאלטרנטיבה, הוא התקין טבעות על רצפת המקדש.

שמונת הננסין – עמודים נמוכים

מיד לאחר השחיטה יעבירו הכהנים את הבהמה אל הננסין, עמודים ננסיים עליהם תולים את הבהמה ומפשיטים את עורה. מפני כבוד קודש הקודשים, מקפידים הכהנים שלא להפנות את גבם לקודש הקודשים בזמן ההפשטה.

שמונת השולחנות לשטיפה

לאחר הפשטת העור, תעבור הבהמה אל השולחנות, שם יישטפו החלקים המיועדים לאכילה וכן החלקים שיעלו על המזבח.

בכך למעשה הסתיים תהליך הכנת הקורבן להקרבה. לאחר השטיפה, החלקים המיועדים לכך מובלים אל המזבח, שם הועלו כקורבן לפני האלוקים.