אנו מתקרבים לקראת החלק החשוב ביותר בסיור: הכניסה אל ההיכל.
ההיכל עומד מולנו, בניין גבוה ומפואר. לו סיור זה לא היה וירטואלי, לעולם לא יכלנו למצוא את עצמנו בתוך מבנה זה. הכניסה היתה מוגבלת לכהנים בלבד ששירתו בעבודות היום; הכניסה לקודש הקודשים היתה מוגבלת עוד יותר: רק פעם אחת בשנה, ביום הקדוש ביותר לעם היהודי, נכנס הכהן הגדול אל קודש הקודשים.
אך מכיוון שאנו מסיירים על גבי מסך המחשב בלבד, אתם מוזמנים להיכנס פנימה
פתח הכניסה
לפני הכניסה נבחין בשני עמודי נחושת: אלו הם עמודי "יכין ובועז". הסברים שונים ניתנו לשם זה, ונבחר אחד מהם: שמות אלו מייצגים את משאלות הלב של היהודים שבנו אותו שהבית יעמוד על מכונו לעולם (יכין), ושהאלוקים יתן בו עוז וקיום לנצח (בועז).
לכניסה הגבוהה אין דלתות, רק פרוכת רקומה ופרחונית התלויה על הפתח. נביט למעלה, וכך לא נפספס את המראה המיוחד של קורות עץ משולבות בנדבכי שיש, עשויות כמו מדרגות הפוכות.
בתוך האולם שרשרת זהב מהתקרה עד לרצפה: בשרשרת זו יטפסו הכהנים וישפצו את קירות ההיכל, אם וכאשר יהיה צורך בכך.
לשכת בית החליפות
אולם הכניסה רחב הידיים ריק למדי: במרכזו נמצאים שתי שולחנות, אחד של זהב והשני של שיש. שולחנות אלו משמשים את הכהנים המחליפים את "לחם הפנים" שעל השולחן.
בצד ימין ובצד שמאל ישנם שני חדרים המכונים "לשכת בית החליפות". לא… רשימת לבושי הכהונה לא כוללת חליפות מחויטות, כאן מאחסנים את הסכינים (בלשון הקודש: חלפים) עבור שחיטת הקורבנות. את הכשרים מניחים בלשכה הימנית, ואת אלו הפסולים בלשכה השמאלית, שם משחיזים ומכשירים אותם מחדש.
