לשמאלנו, בצד הדרומי של העזרה, מבנה דומה המחולק אף הוא לשלושה חדרים.
לשכת המלח
בחדר הראשון מאכסנים את המלח. במלח משתמשים למליחת הקורבנות (הפסוק בחומש ויקרא אומר: "על כל קרבנך תקריב מלח"). כמו-כן, על ה"כבשׁ", המדרון המוביל למזבח, מפזרים מלח בימים גשומים על-מנת שהכהנים ההולכים ברגליים יחפות לא יחליקו.
לשכת הפרוה
בחדר השני – עורות רבים. עורות אלו הן של הבהמות שהוקרבו על-גבי המזבח, ובסוף השבוע יחלקו אותם לכהנים. עד אז מולחים אותם כדי שלא יעלו צחנה.
על גג לשכת הפרוה נגלה מקוה טהרה (בית טבילה), כאן מטהר הכהן הגדול את עצמו מדי יום בטרם יתחיל את עבודתו.
ישנם הטוענים כי פרוה היה אדריכל שבנה את המקוה עבור הכהן הגדול. פרוה הערמומי עשה זאת ממניעים לא טהורים: הוא בנה מחילה סודית עד לקודש הקודשים, באמצעותה תיכנן לצפות בעבודת בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. הדבר נחשף והוא הוצא להורג בלשכה זו, שנקראה על שמו.
לשכת המדיחין
עוד נעסוק בקורבנות הרבים שהובאו בבית המקדש, אך כאן נוכל ללמוד על תהליך אחד – מתוך רבים – הקשור לקורבנות: זהו תהליך ההדחה.
בלשכה זו היו מדיחים ושוטפים את החלקים הפנימיים של הקורבנות. למרות שחלקים אלו לא נועדו למאכל אדם אלא להקרבה על-גבי המזבח, רוחצים אותם כהבעת כבוד והערכה לבורא העולם.