וכן ספינות קטנות כו'. משום דרב הונא גדול מרב נחמןא ואביי דיחויי בעלמא קמדחיב ורב אשי מפרש דיחוייו אבל לדינא קיי"ל כת"ק דרב יהודהג דבעי מחיצות להתירד ולא מהני גובה י' טפחים אף לטלטל כמ"ש התוס' סוף ד"ה וזרק כו' לרב נחמן ואבייה. ולדידהו אי ס"ל כת"ק צ"ל כתירוץ הראשון ע"ש ובמהרש"או ואנן לא קיי"ל כתירוץ ההוא לחלק בין על גבה למלמטה גבי טלטול מדהוצרכו התוס'ז ורא"שח לאוקמי מתניתין כשחלון פתוח לה וע"ש שב' האוקימתות הם על פי חילוקי דיעות שבסוגיא זו בבקיעת דגים וכיון דקי"ל כאוקימתא ב'ט ש"מ דהלכה כרב הונא ודו"ק:
לכן קיי"ל כרב הונא (לפרש"י שבת קא, א ד"ה ביצאתא), דספינות קטנות אלו יש להן דין כרמלית, ודלא כרב נחמן ואביי ורב אשי שם, משום דרב הונא גדול מרב נחמן (ראה עד"ז תוס' עירובין נז, ב ד"ה רב הונא. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל ה. ובנספחים שם נספח 2-3). וראה גם לעיל סי' רמח קו"א ס"ק ב.
רק דוחה את קושיית רב יוסף על רב נחמן שם מטעם דהכא אין גדיים בוקעים, ורב אשי מפרש דיחוייו דהיינו כיון שבקיעת דגים לא שמה בקיעה.
עירובין פו, א. וכדלקמן סי' שנו ס"א.
ולכן גם במים בעי עשיית מחיצה כדי להתיר (וכדלקמן ס"י וקו"א ס"ק ב), משא"כ בדופני הספינות, וכרב הונא.
בתירוץ הב', למאי דס"ד דלא פליגי רבנן עלי' דרבי יוסי ברבי יהודה.
שם ד"ה בא"ד גזוזטרא, שדופני הספינות לא נעשו לשם כך, וא"כ איך סוברים רב נחמן ואביי דמהני, אלא צ"ל דלמסקנא סבירא להו כתירוץ הראשון, לחלק בין על גבה למלמטה.
עירובין פט, ב ד"ה במחיצות.
כדלעיל בפנים ס"א, דגזוזטרא הוי רה"י כיון שחלון פתוח לה (ולא כבאוקימתא א' שבתוס' ורא"ש שם, מטעם דבקיעת דגים לא הוי בקיעה). ועד"ז הוכיח לקמן ס"ק ב. לעיל סי' רמח ס"ק ב.

הוסיפו תגובה