קלועין בתוך כו'. לפי מה שכתבו הב"חא ומג"אב וכן כתב במגיני שלמהג דדעת רש"יד משום שמא תרפם (אבל מה שכתב הט"זה אינו עולה יפה לפי מה שכתב הרא"שו דמתרת מבעוד יום, משום דאם לא כןז לא קשה מידי,ח דהא חיישינן שמא תשכחט ואם כן תתיר גם כן בשכחתה,י ומבעוד יום אי אפשר לה לסמוך על שבות דשבות,יא שלא התירוהו אלא בדיעבדיב ), ואם כן אנן דקיימא לן ביו"ד סי' קצ"חיג דאין רפיון מועיל אין מקום להחמיר כלל כאן, בשגם עכשיו בזמן הזה דלר"תיד וסיעתו מותר בכל ענין, כמבואר במרדכיטו עיין שם:
הערות שוליים
א.
ריש הסי'.
ב.
סק"ג.
ג.
נז, א.
ד.
שאוסר בקלועים בתוך שערה (ראה שם במשנה ד"ה לא). ומובא דעתו בטור ושו"ע ס"א.
ה.
סק"א, שלדעת רש"י טעם האיסור משום שהיא תתיר קליעתה ע"י גוי, משום שהוי שבות דשבות במקום מצוה.
ו.
ריש פ"ו: אשה הרוצה לטבול בשבת צריכה לסתור קליעתה מבעוד יום (וא"כ אין לחשוש שתתיר הקליעה ע"י גוי בשבת).
ז.
שאינה צריכה להתיר קליעתה מבעוד יום.
ח.
על רש"י מדוע אוסר.
ט.
שבת.
י.
ראה רא”ש שם.
יא.
ולכן אינה מתירה קליעתה מבעוד יום, כי תסמוך שתתיר בערב ע”י גוי.
יב.
אם שכחה ולא התירה מבעוד יום. ראה עד”ז לקמן סי’ שמ ס”ב.
יג.
ס”ב. סי’ זה בשוע”ר לא הגיע לידינו.
יד.
בתוס’ סד, ב ד”ה רבי. הובא לקמן סכ”ג.
טו.
רמז שנה.

הוסיפו תגובה