במה דברים אמורים כשאמר כו'. אף שלפי דעת המג"א בסי' רע"וא שפסק כר' שמחהב דבעושה משל ישראל צריך למחות אף שעושה מאליו, יש לומר דהכא נמי עכ"פ צריך לקנות החלב כי היכי דליעבד אדעתא דנפשיה. מכל מקום כיון שהמג"אג מיקל כאן לגמרי,ד וכן משמע מלשון הש"עה וב"יו שדעתו להקל, אין להחמיר כלל, כי בלאו הכי רבים החולקים על ר' שמחה כמו שנתבאר בסי' רנ"ב.ז ובפרט שכן משמע מפשט לשון הרשב"אח וש"ע סימן ד"שט דאף שרואהו עושה משלו אין צריך להפרישו עיין שם בב"י.י וכן משמע בסי' ש"ז ס"ב,יא ומקור הדין שם מספר התרומהיב דפליג עם ר' שמחה בהגהות מיימוניות עיין שם.

ובשגם שיש לומר,יג שאף המג"א לא החליט בסי' רע"ו לאיסור אלא במדורה וכהאי גוונא שגוף הישראל נהנה, ואף שאסור לו ליהנות מכל מקום הנכרי מתכוין שיהנה גוף הישראל בשבת ואדעתא דהכי עביד, ומהאי טעמא אסור ליהנות עיין סי' רנ"ב במג"א ס"ק י"א,יד ויש לומר דמהאי טעמא נמי צריך למחות, עיין מג"א סי' שכ"ה ס"ק כ"ט.טו ובהא אתי שפיר מ"ש בהגהות מיימוניותטז דמותר למחות בעבדים המכבים נרותיו, ומשמע דאינו צריך למחות כמ"ש המג"א סי' רע"ו,יז והיינו משום שאין גוף ישראל נהנה מכביה כמו מהדלקה, ומשום הכי כאן בסעיף כ"איח הניח בצ"ע ולא החליט לאיסור כמו בסי' רע"ו.יט אבל אין לומר דר' שמחה נמי לא אסר אלא במדורה, דהא מייתי ראיה מירושלמיכ דאיירי בכביסת כלים עיין במ"ש בסי' רנ"ב:כא