מה מברכים על אורז?

שאלה

איזו ברכה מברכים לפני אכילת אורז? ואיזו ברכה מברכים לאחר אכילת אורז? ומה לגבי פריכיות אורז ופצפוצי אורז?

תשובה

הברכה הראשונה לפני אכילת אורז משתנה בהתאם לצורת ההכנה שלו, לפי הפירוט הבא:

מה מברכים על אורז מבושל?

יש מחלוקת איזו ברכה יש לברך על אורז מבושל. בעוד לפי חלק מהפוסקים על אורז מבושל יש לברך תמיד "בורא מיני מזונות", הרי שלדעת פוסקים אחרים רק אם האורז התרכך בבישול עד שנמעך יש לברך עליו "בורא מיני מזונות" אבל אם הגרגרים נותרו שלמים לאחר הבישול יש לברך עליו "בורא פרי האדמה"; ולפי פוסקים אחרים אורז שהתמעך בבישול ברכתו "שהכֹל נהיה בדברו" ואילו על גרגירי אורז שלמים, גם לאחר הבישול, יש לברך ברכת "בורא פרי האדמה". (הסבר על המחלוקת ברכתו של האורז ראו בהמשך המאמר).

למעשה, על כל סוג של אורז מבושל יש לברך ברכת "שהכֹל נהיה בדברו" – זאת בהתאם לכלל הקובע שכאשר יש ספק או מחלוקת מהי הברכה הנכונה למאכל מסוים יש לברך ברכת 'שהכֹל'1.

עם זאת, מלכתחילה ראוי לאכול אורז מבושל רק בתוך ארוחה הכוללת לחם, שאז מברכים על הלחם בלבד ולא על המאכלים הנוספים הנאכלים באותה ארוחה וכך נחסך הצורך לברך ברכה כלשהי על האורז.

גרגירי אורז. צמח מן האדמה אבל כשהוא מבושל מברכים עליו 'שהכל' בגלל מחלוקת לא מוכרעת

מה מברכים על אורז חי?

מי שאוכל אורז חי מברך עליו "בורא פרי האדמה".

מה מברכים על פריכיות אורז?

פריכיות אורז הם גרגרי אורז שלא עברו בישול אלא חימום בלחץ עם אדים ולכן על פריכיות אורז יש לברך ברכת "בורא פרי האדמה" – כמו על אורז חי.

מה מברכים על פצפוצי אורז?

פצפוצי אורז הם גרגרי אורז שהתבשלו ולאחר מכן עברו תהליך ייבוש, ולכן על פצפוצי אורז, מברכים כמו על אורז מבושל, "שהכֹל נהיה בדברו", ולכתחילה ראוי לאכול פצפוצי אורז רק כחלק מארוחה הכוללת לחם כדי להימנע מהצורך לברך עליהם.

מה מברכים על לחם אורז?

יש מחלוקת האם על לחם-אורז יש לברך ברכת "בורא מיני מזונות" או ברכת "שהכֹל נהיה בדברו".

למעשה על לחם-אורז מברכים "שהכֹל נהיה בדברו", אבל רצוי לאכול אותו רק לאחר אכילת לחם רגיל (העשוי מקמח דגנים) כדי להימנע מהצורך לברך עליו.

מה מברכים על דפי אורז?

"ספרינג-רול" עשוי 'דף-אורז' במילוי ירקות. בדרך כלל דפי אורז נחשבים רכיב-לוואי במנה שבה מוגשים ולכן אינם זוכים לברכה נפרדת

בדרך כלל דפי-אורז משמשים כעטיפה למילויים שונים. במקרים אלו עיקר המנה הוא המילוי ואין צורך לברך על העטיפה העשויה דף-אורז.

אם אוכלים מנה שבה דף-האורז מהווה רכיב עיקרי, יש לברך עליו ברכת "שהכֹל נהיה בדברו".

ברכה אחרונה על אורז

הברכה האחרונה לאחר אכילת 27 סמ"ק אורז או יותר, מכל סוג אורז ובכל צורת הגשה, היא ברכת "בורא נפשות רבות".

הרחבה: הסבר המחלוקת והספק לגבי ברכת האורז

האורז, כמו יתר מיני הצמחים שאינם עצים (מלבד חמשת מיני הדגן: חיטה, כוסמין, שעורה, שיפון ושיבולת-שועל), נכלל בגידולי-האדמה שהברכה הראשונה עליהם כשהם נאכלים בצורתם הטבעית היא "בורא פרי האדמה" ואם איבדו את צורתם הטבעית בגלל שנטחנו לקמח ונאפו, או נמעכו באמצעות בישול, ברכתם "שהכֹל נהיה בדברו"; ובכל אופן הברכה האחרונה עליהם היא "בורא נפשות רבות".

אלא שבגלל מעמדו הייחודי של האורז כמזון משביע עיקרי, קבעו חכמים באופן יוצא דופן, שברכתו הראשונה תהיה זהה לברכה הראשונה על חמשת מיני הדגן, כלומר: אם אוכלים אותו חי – ברכתו "בורא פרי האדמה", ואם אוכלים אותו בצורת ההגשה המקובלת שלו – ברכתו "בורא מיני מזונות".

ואולם, כיון שהאורז אינו משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל, הברכה האחרונה על אורז היא תמיד "בורא נפשות רבות" ולא 'ברכת מעין שלוש' ("על המחיה"), למרות שהברה הראשונה עליו היא ברכת 'מזונות'2.

המחלוקת ההלכתית הראשונה בעניין ברכתו של האורז היא מהן צורות ההגשה העיקריות שלו. כולם מסכימים שמנת אורז מבושל היטב היא מנה מקובלת וחשובה, ולכן יש לברך עליה ברכת 'מזונות'; אולם לפי חלק מהדעות אורז מבושל חלקית, כך שהגרגירים נותרו בצורתם הטבעית, אינה נחשבת צורת הגשה עיקרית לאורז ולכן יש לברך עליו ברכת 'האדמה'3.

אם כן כיצד יש לנהוג בפועל? הכלל ההלכתי קובע שמאכל שלא ניתן להכריע מהי ברכתו הנכונה יש לברך עליו ברכת 'שהכֹל' כיון שברכת 'שהכֹל' פוטרת את כל סוגי המאכלים והמשקאות. מסיבה זו הברכה בפועל על גרגירי אורז שלמים מבושלים היא "שהכֹל נהיה בדברו"4.

צלחת אורז לבן. האם זה בכלל האורז אליו מתייחסים חז"ל?

ומה לגבי אורז שהתמעך בבישול, לחם-אורז, או מאפים ומאכלים אחרים העשויים מקמח-אורז?

באופן עקרוני הברכה על כל אלה היא 'מזונות', אבל למעשה גם זה נתון במחלוקת, שכן לפי חלק מהפוסקים האורז המוכר לנו אינו ה'אורז' שאליו התכוונו חז"ל אלא 'דוחן' שהברכה הראשונה עליו זהה לשאר גידולי האדמה, דהיינו 'האדמה' רק כשצורתו הטבעית נשמרת ו'שהכל' כאשר התמעך או נטחן. אם כן, לפי דעתם על כל אורז שצורתו הטבעית אבדה, ובכלל זה אורז מבושל היטב וכל מאפה העשוי מקמח-אורז, יש לברך 'שהכֹל'5.

וגם כאן נהוג הכלל ההלכתי האמור לעיל: מאחר ואין לנו דרך להכריע במחלוקת אנו מברכים ברכת 'שהכֹל' על אורז מבושל היטב, לחם-אורז, דפי-אורז וכדומה6.

עם זאת, הפתרון הטוב יותר מבחינה הלכתית במקרה של ספק ומחלוקת, הוא לחסוך את הצורך לברך על המאכל שברכתו נתונה בספק או במחלוקת, באמצעות אכילתו רק בתוך סעודה הכוללת לחם, שאז ברכת 'המוציא לחם מן הארץ' על הלחם פוטרת את כל המאכלים הכלולים בארוחה ואין צורך לברך עליהם בנפרד. אם כן, כך רצוי לנהוג גם באכילת אורז מבושל שלם וגם באכילת אורז מבושל היטב או אפוי לאחר טחינה7.