שאלה:
האם על בננה מברכים "בורא פרי העץ" או "בורא פרי האדמה"?
תשובה:
חז"ל קבעו לברך לפני אכילת פירות או ירקות "בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱ-לוֹהֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאַדָמָה", מלבד על פירות העצים שעליהם יש לברך "...בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ".
האם הבננה גדלה על עץ? בואו נעשה היכרות קצרה עם הבננה:
הגִזְעוֹל של הבננה
צמח הבננה הוא צמח גדול, רב שנתי, שצומח לגובה של כמה מטרים. אבל לבננה אין גזע אלא "גזעול": גבעול עבה וגדול במיוחד במרכז הצמח שממנו יוצאים עלים גדולים ואשכולות הבננות. בתום העונה הגזעול קמל יחד עם העלים ורק השורש (המכונה "עיקר") נשאר באדמה ומגדל את עצמו מחדש בעונה הבאה.
מה נחשב עץ?
המקרה של צמח הבננה הוא בעייתי מבחינת ההגדרה ההלכתית. בואו נסביר למה:
ככה התלמוד מגדיר עץ: צמח שגם אחרי קצירת הפירות, ה"גווזא" שלו ממשיך להתקיים ומסוגל להוציא פירות מחדש1.
אבל מה זה "גווזא"?
יש המפרשים שהכוונה לשורשים2. כלומר כל צמח רב שנתי, שצומח שוב ואין צורך לזרוע אותו מחדש, נחשב עץ. לפי אחרים הכוונה לגזע: רק צמח בעל גזע רב שנתי נחשב עץ3. ויש דעה שלישית שגם הענפים צריכים להיות רב שנתיים בכדי שהצמח ייחשב עץ.
הברכה היא: "בורא פרי האדמה"
אם כן, צמח הבננה נחשב עץ רק לפי הדעה שעץ הוא צמח בעל שורש רב שנתי. ואולם לפי הדעות האחרות צמח הבננה אינו נחשב לעץ משום שאין לו גזע מעוצה שמחזיק משנה לשנה. ולכן הברכה על בננה היא "בורא פרי האדמה".
יחד עם זאת, מי שברך על הבננה "בורא פרי העץ" יצא ידי חובה ואינו צריך לברך מחדש "בורא פרי האדמה"4.
הוסיפו תגובה