חכמינו זיכרונם לברכה תיקנו לברך את ברכת "שהחיינו" (הנאמרת ברגעים של הנאה זמנית) כשאוכלים1 פרי עונתי בפעם הראשונה בכל עונה.

בהזדמנויות שונות לאורך השנה – כמו ביום השני של ראש השנה, בחגיגת יום הולדת, או (כפי שמקובל בקהילות מסוימות) בט"ו בשבט – נוהגים לחפש במיוחד פרי חדש כדי לברך עליו את ברכת שהחיינו.

הבעיה היא שבימינו מינים רבים של פירות עונתיים הפכו לזמינים במשך כל השנה, הודות לטכנולוגיות החקלאיות המתקדמות והשיטות המפותחות לשימור מזון טרי, וגם בזכות מבנה שוק המזון הגלובלי המאפשר לייבא בכל עת פירות מאזורים מרוחקים בעלי אקלים שונה.

לאור זאת עולה השאלה: האם ניתן לברך את ברכת שהחיינו על פירות עונתיים שלמעשה מצויים בשוק בכל עונות השנה?

על שאלה זו, ועוד ננסה לענות במאמר הבא, תוך כדי שרטוט עקרונות הבסיס של ברכת שהחיינו:

רואים פרי חדש

את ברכת שהחיינו אמנם נוהגים לומר בשעת אכילת הפרי החדש, אבל ברמה העקרונית, אם חשים הנאה מראיית הפרי החדש יש לברך את ברכת שהחיינו כבר אז, ברגע שרואים אותו בפעם הראשונה בעונה, גם אם לא מתכוונים או לא יכולים לאכול ממנו.

הסיבה שבגללה התקבע המנהג לברך את ברכת שהחיינו בשעת האכילה, ולא בשעת ראיית הפרי, היא משום שבכל מקרה מי שלא בירך שהחיינו כאשר ראה את הפרי צריך לברך שהחיינו כשהוא אוכל ממנו. אז כדי שלא נצטרך בכל פעם להידרש לשאלה האם אנו חשים הנאה ברגע המפגש עם הפרי החדש או לא, אנו נוהגים תמיד להמתין עם ברכת שהחיינו עד לרגע האכילה שאז הברכה כבר לא תלויה בשאלת ההנאה2.

👈 מתי מברכים 'שהחיינו', לפני הברכה על הפרי או אחריו? על כך ראו בהמשך.

יחד עם זאת, העיקרון הקושר בין ברכת שהחיינו לראיית הפרי נשאר בתוקפו, וממנו נגזר הכלל המנחה שאת ברכת שהחיינו מברכים רק כאשר ניכר בבירור על הפרי שהוא מגידולי העונה החדשה.

משום כך, אם פירות עונתיים ממין מסוים זמינים במשך כל השנה, ולא משנה מה הסיבה לכך (בין אם זה מתאפשר בזכות טכניקות גידול, אמצעי שמירה בקירור או שהם גדלו במקומות אחרים), בכל מקרה כזה אין לברך ברכת שהחיינו על פירות ממין זה, גם לא כאשר אוכלים מהתוצרת המקומית החדשה ובעונה המקורית3.

אם כן, למעשה רוב הפירות והירקות המצויים כיום בסופרמרקטים לא ראויים לברכת שהחיינו4.

היוצא מן הכלל הוא, כאשר התוצרת העונתית החדשה נבדלת באופן ברור, גם בטעם שלה וגם במראה, מהתוצרת הזמינה כל השנה. במקרה כזה כן ניתן לברך שהחיינו על הפירות מהעונה החדשה משום שברור לכל שמדובר בפרי חדש ולא בזה שמצוי באופן קבוע5.

כמו כן, אם במהלך השנה ניתן להשיג את הפרי רק בחנויות מיוחדות ואילו בעונה הוא זמין באופן נרחב, ניתן לברך שהחיינו על הפרי שגדל בעונה החדשה גם אם הוא דומה לחלוטין לפירות מאותו מין המצויים כל השנה בחנויות המיוחדות6.

שהחיינו על ירקות

זוהי גם הסיבה לכך שבדרך כלל לא מברכים שהחיינו על ירקות וקטניות, מכיוון שתנאיי הגידול והשימור שלהם הופכים אותם לזמינים כל השנה7. ואכן, ירקות שיש להם עונה מובהקת – כמו מילון, אבטיח, ותות שדה – יש לברך עליהם ברכת שהחיינו כאשר מגיעה עונתם8.

פירות יבשים ומעובדים

על בסיס אותו עיקרון, לא מברכים שהחיינו על פירות שעברו תהליך עיבוד – כמו ייבוש, טיגון, כבישה, בישול וכדומה – כיון שבמצבים אלו לא ניכר על הפרי שהוא גדל בעונה החדשה (דין זה נכון אף אם על המוצר מופיע תאריך ייצור המעיד על כך שהפרי גדל בעונה החדשה) 9.

לכן, גם מי שכבר אכל במהלך העונה החדשה פירות מהמין העונתי אבל בצורה מעובדת, יברך שהחיינו כשיאכל פרי טרי, ללא עיבוד, מאותו מין, בפעם הראשונה בעונה10.

תת-מין חדש

ניתן לברך שהחיינו לא רק על פרי ממין חדש אלא גם על פרי מזן חדש. כשאוכלים לראשונה פרי ממין מסוים שכבר אכלו ממנו בעונה זו, אבל הפעם מדובר בפרי בעל צבע שונה מהפרי שכבר נאכל, ניתן לברך שהחיינו על הפרי החדש11. אך יש מחמירים שלא לברך שהחיינו אלא רק במקרה שהזן החדש שונה גם בטעם ולא רק במראה12.

מה מברכים קודם?

לדעת רוב הפוסקים יש לברך את ברכת שהחיינו לפני ברכת 'בורא פרי העץ', או 'בורא פרי האדמה', על אכילת הפרי13 ; אך בחלק מעדות המזרח14 נוהגים לומר קודם את ברכת הפרי ולאחר מכן, בצמוד לאכילה, את ברכת שהחיינו15.

ומי שלא בירך הפעם הראשונה?

מי שמשום-מה לא ברך שהחיינו כשאכל מהפרי בפעם הראשונה בעונה, יברך שהחיינו בפעם הבאה שאוכל מהפרי, אבל בלי לומר את שם השם: "בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְמַן הַזֶה"16.

לעומת זאת, מי שלא ברך שהחיינו כשהתחיל לאכול מהפרי בפעם הראשונה אבל עדיין נמצא באמצע האכילה ומתכוון להמשיך לאכול, יברך שהחיינו באופן מלא, גם אם כבר בלע חלק מהפרי17.