אלו עשר מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים, ואלו הן:

דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חשך, מכת בכורות.

רבי יהודה היה נותן בהם סימנים: דצ"ך עד"ש באח"ב.

לפני שנים רבות, עלילות דם היו, למרבה הצער, דבר מצוי. בסביבות פסח, הנוצרים היו מאשימים את היהודים בהריגת ילד נכרי כדי לערב את דמו במצה. פעם התנהל ויכוח בנושא, במהלכו הכומר טען שעובדה אכזרית זו מרומזת בהגדה באומרו שהאותיות דצ"ך עד"ש באח"ב הם ראשי- תיבות של:

דם צריכים כולנו,

על דבר שהרגנו

בן א-ל חי בשמים.

הרב שייצג את היהודים אמר מיד לכומר שהוא לא פענח נכון את ראשי התיבות וההיפך הוא הנכון. המילים הללו הם רמז ל-

דוברים צוררינו כזב,

עלילת דם שקר,

בני אברהם חלילה בזאת.

(מאוצרנו הישן)