ב"ה

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול.

כנגד ארבעה בנים דברה תורה

שאלה: מה המכנה המשותף בין ארבעת הבנים?

תשובה: כולם נוכחים ליד שולחן הסדר ועצם הנוכחות שלהם מבטאת ענין כלשהו והתייחסות. לצערנו, היום אנו מונים לעתים קרובות גם בן חמישי, מי שמבחינתו פסח הוא מילה חסרת משמעות וליל הסדר הוא לגביו אירוע לא מוכר. עלינו להגיע במסירות ובחום גם לבנים אלה, זמן רב לפני פסח ולעשות כל מאמץ לגרום להם להיות נוכחים בשולחן הסדר.

(לקוטי שיחות ח"א עמ' 252)

* * *

אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול

שאלה: למה המילה "אחד" חוזרת לפני כל בן מארבעת הבנים?

תשובה: בדרך כלל, המינוח "אחד" מבטא את אחדות ה'. ההגדה מלמדת, אם כן, שלכל יהודי, ללא הבדל מה הוא אומר בגלוי על ה' ועל התורה, יש ניצוץ של "אחד" וה' נמצא בתוכו. לכן, ראוי וחובה להשקיע בו זמן ולקרב אותו לה'.

(ספר השיחות תש"ג)

פירוש נוסף: בכיתה אחת היה תלמיד מאוד קשה. המורה הרגיש שכבר באו מים עד נפש והוא לא ידע מה לעשות. הוא נכנס למשרדו של המנהל ואמר לו: "אתה מוכרח לקחת את הילד הזה מהכיתה שלי מיד, ואני לא יכול להתעסק אתו יותר". לאחר שהמנהל ביקש מהמורה לשבת ולהירגע, הוא אמר למורה: "אתה לא מבין שאם הילד הזה יוצא מהכיתה שלך אתה מאבד את המשרה שלך?" המורה שהיה די מופתע שאל: "למה? הרי יש בכיתה עוד חמישה-עשר תלמידים מלבדו? על כך הגיב המנהל: "כוונתי היתה שעליך להתייחס אל התלמיד הזה כאילו היה הילד היחיד בכתה. האם גם במקרה שהרחקתו של הילד מבית הספר תגרום לסיום עבודתך בבית הספר בעקבות מחסור בתלמידים, עדיין תרצה לשלוח אותו הביתה?" המורה חשב שוב והחליט לתת לילד הזדמנות נוספת.

ברוח זו, ההגדה מלמדת הורים ומחנכים להתייחס אל כל ילד כאילו היה "אחד" – הילד היחיד. תשומת הלב המלאה והיחס המיוחד שניתנים בדרך כלל לבן יחיד, זה משהו שכל ילד זכאי לקבל ובכוחה לחולל נפלאות.

* * *

אחד חכם ואחד רשע

שאלה: א) מדוע נקבע מקומו של החכם ליד הרשע? ב) למה נאמר "ואחד" עם וא"ו מחברת?

תשובה: הגמרא (סנהדרין מד, א) אומרת "ישראל אף על פי שחטא, ישראל". גם יהודי שחטא הוא יהודי. זאת, מפני הניצוץ האלוקי שמצוי בתוך ההוויה הפנימית של כל יהודי. יש מי שאצלם הניצוץ גלוי ויש מי שאצלם הוא מכוסה, אבל בכל מצב הוא קיים. הצבת החכם ליד הרשע היא מסר לחכם לעשות כל שביכולתו כדי להביא לגילוי אותו ניצוץ (ה"פינטעלע ייד") שקיים ברשע אך הוא מכוסה.

ותוספת הוא"ו מלמדת שעל החכם לעודד את הרשע להיות "מחובר" אליו. מאידך, עליו להיזהר שהחיבור הזה ייצור הזדמנות מבחינתו להשפיע על הרשע ולא חס-ושלום בכיוון השני.

(הגש"פ עם לקוטי טעמים וביאורים)

פירוש נוסף: בהצבת החכם ליד הרשע יש מסר מעודד לרשע. הכוונה היא להורות לו שגם הוא יכול להיות חכם.

בד בבד, זו גם מילה של אזהרה לחכם, לא להיות גאה מדי בהישגים שלו, כיוון שקיים מרחק קטן בלבד בינו ובין אחיו. ואם הוא לא ימשיך להתקדם בתורה ויהדות, הוא עלול 'להחליק' אחורה חס-ושלום וההבדל הזה עלול להיעלם.

(לקוטי שיחות ח"א עמ' 250. ח"ג 1016)