חלק ה"מגיד" בהגדה נפתח בהכרזה הבאה:

הא לחמא עניא, דאכלו אבהתנא בארעא דמצרים, כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח, השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל, השתא עבדין, לשנה הבאה בני חורין.

(בעברית: זהו לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים. כל החפץ יבוא ויאכל, כל הצריך, יבוא ויחגוג את הפסח. השנה אנו כאן; לשנה הבאה, בארץ ישראל. השנה אנו עבדים; לשנה הבאה, בני חורין).

* * *

שאלה: למה הקטע הפותח את ההגדה נאמר בארמית?

תשובה: כאשר יהודי מתפלל, מלאכים בשמים הופכים להיות הנציגים שלו להביא את תפילותיו לפני ה'. הגמרא (שבת יב, ב) אומרת שהמלאכים לא מבינים ארמית. לכן, אדם לא ישתמש בה לבקש את צרכיו, אבל כאשר אדם חולה, הוא רשאי להתפלל בארמית, כי השכינה נמצאת מעל מיטתו והוא יכול להתפלל ישירות אל ה' ללא עזרת המלאכים.

הזוהר (שמות מ, ב) אומר שבליל הסדר הקב"ה' בעצמו בא לשמוע את בניו מספרים ביציאת מצרים. לכן, כאשר אנו אומרים את הקטע הפותח בארמית אנו מצהירים שהלילה ה' בעצמו נמצא אתנו ואנו פונים אליו ישירות, ללא עזרת המלאכים.

(הגש"פ חזון עובדיה בשם אמת ליעקב)

הסבר נוסף: הקטע "הא לחמא עניא" חובר כאשר היהודים היו בגלות בבל ובאותם ימים כולם דיברו ארמית. וכדי שכולם יבינו, גם המוני העם, הדברים נאמרו בארמית.

* * *

רק המשפט "לשנה הבאה בני חורין" הוא בלשון הקודש, כדי שהבבלים לא יבינו זאת ולא יחשדו שיהודים מתכננים מזימה נגד הממשלה.

אין לראות סתירה לכך בעובדה שיתר חלקי ההגדה – כולל ה'מה נשתנה' שנאמר על-ידי הילדים – הם בעברית, כי חלקים אלו נאמרו עוד בזמן שבית המקדש היה קיים כאשר כולם דיברו לשון הקודש, כפי שמוזכר במשנה.

(כל בו, הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים)