ולענין כו'. כהאיא גוונא מצינו במג"א סי' רצ"ט סק"זב לענין שתיית כוס ברכת המזון קודם הבדלה, דמדבריו שם משמע דלמאן דאמר דאינה טעונה כוס אסור לשתותו. דאין לומר דלכולי עלמא שרי אם נזהר לעולם, אלא למי שאינו נזהר לפעמים,ג דא"כ למה ליה להמג"א למימר דס"ל כמ"ד כו', כיון שאינו תלוי בשום מאן דאמר אלא בזהירות. וגם בלא"ה הוא דוחק לתלות איסור גמור מדינא במה שאינו זהיר כל השנה אם באמת הוא מותר לדברי הכל. ולא דמי כלל למ"ש המג"א סי' תקנ"א ס"ק מ"אד מכמה טעמים ודו"ק. אלא ודאי דתליא בפלוגתא דאם טעונה כוס, ואסור לנהוג תרי קולי דסתרי אהדדי.

וכן משמע בהדיא ברמב"םה שהצריך לברך ולהבדיל על כוס אחד אף אם יש לו עוד יין, ועיין במגיד משנה שנתן טעם לדבריו על מה שאומר ב' קדושות על כוס אחד כשאפשר בב',ו ועדיין לא תירץ למה לא יאמר על ב', וה"ל להרמב"ם לומר יכול להבדיל עליו, אלא ודאי דלמ"ד א"צ כוס אסור לשתות, ודעת הרמב"ם בפ"ז מה' ברכותז דאין צריך כוס אלא שהוא מנהג חכמים, ואף על פי כן אם מברך על הכוס צריך לנהוג כל הדברים הנאמרים בכוס של ברכה שטיפה כו' ע"ש, ושתיית הכוס היא עיקר כל הדברים שנאמרו בו,ח ולכן כדי שישתה ממנו מבדיל עליו ולא על אחר. וגבי גמר סעודתו עם הכנסת שבת אינו שותה מהראשון עד אחר שתיית השני כמ"ש המג"א סי' רע"א סקי"ו.ט ומשום דהתם א"א על כוס אחד אין בו משום מעביר על המצות,י משא"כ בהבדלה דאפשר על כוס א' אין להעביר על המצוה. אבל אין לומר דסבירא ליהיא דאף דאין צריך כוס אפ"ה שרי לשתות מכוס ברכת המזוןיב כשאי אפשר בענין אחר כגון גבי קידוש,יג וגבי הבדלה היינו טעמא משום דאפשר להבדיל מיד.יד דזה אינו, דגם גבי קידוש אפשר לעשות כמ"ש המג"א ולית לן למשרי איסורא.טו וכן מ"ש הרשב"א בריש פ"ח דברכותטז דאף למ"ד אין צריך כוס כשאין לו אלא כוס אחד מברך ומבדיל,יז י"ל דכשיש לו ב' עושה כמ"ש המג"א.יח ולפי מ"ש לדעת הרמב"ם אתי שפיר מה שלא הזכירו במשנהיט אין לו אלא כוס אחד כמו בברייתא,כ ע"ש ברשב"א ובמגיד משנהכא ודו"ק: