ברכה שא"צ כו'. זהוא כוונת השו"ע ששינה לשון הטורב וכתב אינו חוזר ומברך, דמשמע שיש איסור בדבר.ג וזהו גם כן כוונת רמ"א שכתב מפלוגתות כו' (כן היא הגירסא בעולת שבתד), והיינו שתי הפלוגתות, דמשום פלוגתא א'ה א"צ לנהוג כן כשהוא מיסב יחידי בלא זימון, לפי מנהגנו שאין מברכין על הכוס ביחיד.ו והטור שכתב אין צריך, עיקר דינא אשמועינן, ונפקא מינה אם אינו רוצה לקדש ולאכול מיד אלא לאחר זמן, דאז אין איסור משום ברכה שאינה צריכה. עיין סי' רצ"א:ז