ובלבד שלא כו'. איסורא זה מפורש בריש פ"ב דמועד קטןב סיוע הוה מסייע בתיבנא, ועיין ט"ז סק"ד דאיסור זה הוא מדינא. והיינו כשמוסר להם בשבת, אבל אם מסר להם מערב שבת ודאי דלא עדיף מעיקר הדבר שהמלאכה נעשה בו שאין שם איסור כשמוציא מרשות ישראל בשבת אלא מפני מראית העין כמבואר בהדיא ברמב"ם פ"ו.ג עיין מ"א סי' רמ"ו סק"ו. ולא כמ"ש בתוספת שבת סי' רנ"בד בשם המ"אה שאסור משום דעביד אדעתא דישראל כשרואהו ושותק,ו והמ"א לא נתכוין מעולם לזה (אלא כמ"ש בפניםז). עיין בהגהות מרדכיח ותמצא כן בהדיא, והתוספת שבת לא עיי"ש. ועיין במ"ש בסי' רנ"בט דאנן קיימא לן דקבולת אף שישראל רואה ושותק עביד אדעתא דנפשיה עיין שם: