מי שמבקר בבית כנסת בשבת או בחג בוודאי שם לב לזה: לקריאה בתורה יש מנגינה אחת, ול"הפטרה" שקוראים אחריה יש מנגינה אחרת. את מגילת אסתר קוראים במנגינה שלישית, את שיר השירים בלחן שונה, ואת מגילת אֵיכָה במנגינה ייחודית משלה.

למה זה כך?

"מה זה "טעמי המקרא"?

המנגינות של הקריאה בתורה ובספרי הקודש האחרים מבוססות על "טעמי המקרא", שהם סדרה של סימונים מוזיקליים שמטעימים לקורא כיצד לקרוא כל מילה בפסוק.

ה"טעמים" לא רק מסמנים את הצליל שבו צריך לקרוא את הכתוב, אלא הרבה יותר מכך: הם מעניקים לפסוקים תחביר ופיסוק, ולמעשה משפיעים על הבנת משמעות הכתובים1. ועוד יותר מזה: בתלמוד נאמר שיש להתייחס ל'טעמים' בצורה מכבדת2. ולפי הקבלה, ל"טעמים" יש גם משמעות נסתרת – גם בצלילים ואפילו בשמות שלהם – עד כדי כך שרק באמצעותם ניתן לתפוס סודות ורמזים עמוקים בפסוקים3.

שישה סוגי "טעמים"

ברוב הקהילות משתמשים בשישה סוגים שונים של "טעמים" או מנגינות:

· הטעמים הנפוצים ביותר הם של קריאת התורה בימי חול, בשבת ובחגים.

· המנגינה של קריאת התורה בימים הנוראים – ראש השנה ויום כיפור.

· טעמי ההפטרה – ההפטרות הם פרקים מתוך הנביאים.

· הטעמים של מגילת אסתר.

· הטעמים של מגילת איכה.

· הטעמים של שלוש המגילות: שיר השירים, רות וקהלת.

עכשיו, צריך לשים לב: הסימנים הם אותם סימנים, גם בתורה וגם בנביאים ובכתובים, והם משמשים לאותן פונקציות בכל מה שקשור לתחביר ומשמעות של הפסוקים4. ההבדל ביניהם הוא רק בסולמות ובמקצבים שבהם שרים אותם.

כעת ננסה להבין מה הסיבה להבדלים בין המנגינות השונות.

הסיבות להבדלים

יש סיבה פשוטה להבדל בין המנגינות5: כל מנגינה משדרת משהו, והיא מותאמת לאופי של האירוע והתוכן של הקריאה. אפשר לשים לב לזה במיוחד במגילות: ה'טעמים' של מגילת איכה, שקוראים ביום החורבן והאבל תשעה באב, הם איטיים, שקטים ונוגים; ואילו ה'טעמים' של מגילת אסתר, שקוראים בפורים, שמחים וקצביים יותר. כך גם ה'טעמים' של הימים הנוראים משדרים אווירה של רצינות וכובד ראש שמתאימים לימי הדין וההתייצבות לפני ריבונו של עולם.

אבל האמת היא שזה לא סתם עניין של 'מצב רוח'. זו מסורת עתיקה מאד שמקדישה לכל חלק בתנ"ך את ה'טעמים' המתאימים לו6. יש שרואים את המנגינות השונות שבידינו כשרידים שהשתמרו מהלחנים שהלויים היו שרים בבית המקדש, שאותם הם חיברו לפי ה'טעמים' המקובלים7.

נייחל ונתפלל ליום בו בית המקדש ייבנה מחדש ונזכה להבין את המשמעות של ה"טעמים" המקודשים במלואה.