מתוך הספר לאן הלכת? – התמודדות עם שכול ואובדן לפי גישת החיים של הרבי מליובאוויטש. כאן תוכלו לרכוש את הספר במחיר מוזל ולקבל אותו בדיוור ישיר עד הבית.
"חשוב טוב – יהיה טוב"
רב קהילה שיגר לרבי מכתב ששידר מצוקה נוראה. בית הכנסת שלו קיבל לאחרונה ספר תורה חדש שפעמיים נמצא בו פסול, ובמקביל, בתוך פרק זמן קצר יחסית נפטרו שני צעירים מאנשי הקהילה שלו. הרב חרד מכך שיש מתאם בין האירועים המצערים.
הרבי הגיב בציטוט הוראה מפורסמת של הרבי השלישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, ה"צמח צדק": "חשוב טוב – יהיה טוב".
כלומר: חרדות וחששות מפני העתיד הן מתכון לאסון. הפתרון הוא דווקא לדחוק את המחשבות הפסימיות ולהסתכל על המציאות במבט מלא אמונה לעתיד טוב, וכאשר "חושבים טוב", המציאות אכן מתבררת כטובה וחיובית.
"כל החלומות הולכים אחר הפה"
כאשר אסון מכה, המוח האנושי מועד לפתח דמיונות מפחידים, במיוחד כאשר פוקדים אותנו אסונות חוזרים ונשנים – ובוודאי אצל כאלו שאכן מתמודדים עם בשורה לא פשוטה כמו מחלה קשה שמתגלה אצלם או אצל יקיריהם.
אנשים במצבים כאלה חיים לעתים קרובות מתוך חשש וחרדה מפני מה שעלול לקרות בעתיד, ותרחישים שחורים משחור ממלאים אותם: "האם זה יקרה שוב? האם האסון יחזור, ואולי בצורה גרועה עוד יותר?".
אסור לגלוש לתוך מעגל הקסמים השלילי הזה. מלבד המהומה הפנימית המתעוררת ממחשבות כה מחרידות, הנזק שלהן חמור עוד יותר: המחשבות השליליות שלנו יכולות להשפיע על המציאות לרעה ולהפוך לנבואות שמגשימות את עצמן.
התלמוד במסכת ברכות1 עוסק בחלומות ובפשרם, ומספר על "בר הדיא" פותר החלומות. הפרשנויות שלו לחלומותיו של החכם התלמודי רבא היו שליליות, ואכן במציאות התרחשה בביתו ובמשפחתו של רבא שרשרת של אסונות מחרידים, עד למות אשתו של רבא וכמה מילדיו.
סופו של הסיפור הוא בגילוי המאוחר של רבא. בהפלגה משותפת עם פותר החלומות, נופל מכיסו פנקס קטן שמתגלגל לידיו של רבא, שמגלה שכתוב בו משפט אחד: "כל החלומות הולכים אחר הפה" – מה שגורם לרבא להבין שהפרשנות הסובייקטיבית היא זו שמכתיבה את המציאות.
כלומר: עצם האימוץ של גישה רואת שחורות עלול להפוך את הקטסטרופה למציאות אימים. הנטייה להגזים ולנפח את הבעיה, באמצעות חשיבה, דיבור וכתיבה חוזרת על הבעיה – רק מחריפה אותה. כי המילים לא רק מתארות מציאות, הן מעצבות אותה.
לכן, הימנעות ממחשבות מדכאות ופסימיות היא הדבר הראשון שצריך לעשות כדי להשתחרר מהמועקה ולהיפטר מצרות עתידיות.
רק אבחנה, לא תעודת פטירה
בנוסף להשפעות השליליות של החשיבה הפסימית על המציאות, הרבי שלל מכל וכל את הדמיון השלילי בשל השפעותיו הפסיכולוגיות המדכאות והייאוש שהוא עלול להמיט על האדם, מה שעלול להוביל גם להידרדרות פיזיולוגית.
גם אם מתגלה מחלה, את המחשבות והרגשות צריך להעסיק באמונה שלמה בקדוש ברוך הוא, "רופא כל בשר ומפליא לעשות", שיחולל את הנס וישלח רפואה שלמה. עיסוק אובססיבי בתרחישים מפחידים טורדים את השקט הפנימי ומעוררים מחשבות דיכאוניות וייאוש, ואלה לא תורמות ליכולת ההחלמה.
תחזית רפואית קודרת, חזר הרבי ואמר, איננה גזירת גורל. זו בסך הכול אבחנה, לא פחות אך גם לא יותר. ראשית, גם מנקודת מבט ריאליסטית, עלינו להכיר בעובדה כי פעמים רבות הרופאים הגדולים ביותר טעו באבחון. יתרה מכך, מדי יום נחשפות תגליות מדעיות חדשות בתחום הרפואי, שמיתרגמות לטיפולים ותרופות שמצילות חיים גם במקרים שנחשבו קודם אבודים.
ואולי אף חשוב מכך: בהתבוננות על החיים באופן כללי ניתן לראות כל כך הרבה דברים מוזרים שלא ייאמנו, כך שאדם מציאותי יודע שאין דבר שהוא בלתי אפשרי. ולזה גם הרופאים מסכימים: ככל שאמונתו של החולה חזקה יותר, ככל שהוא בטוח יותר בהירפאות, כך גדלים הסיכויים שהוא אכן יתגבר על המחלה ויתאושש ממנה.
*
אב צעיר לשני ילדים נכנס לפגישה עם הרבי, עם שני ילדיו אתו. אשתו אובחנה כחולה במחלה מסכנת חיים, והוא בא לכאן מיואש ומפוחד.
"רבי", הוא פרץ בבכי, "רק לא מזמן היגרתי לארצות הברית עם המשפחה שלי. אני אפילו לא דובר אנגלית. ועכשיו אשתי עומדת למות, משאירה אותי לטפל בשני הילדים הקטנים האלה!".
"מי אמר שהיא עומדת לעזוב את העולם", שאל הרבי, נרגש בעליל.
"הרופא", השיב האיש.
"האם יש לך את האבחנה הרפואית אתך?", שאל הרבי.
"כן", אמר האיש והושיט את המסמך הפסימי לרבי.
הרבי לקח את הנייר וקרע אותו. "ממתי הרופאים קובעים מי יחיה ומי ימות?", קרא. "רק אלוקים יכול לעשות את זה! עכשיו, לך הביתה ואמור לאשתך שהיא צריכה להמשיך לקחת את התרופות שנרשמו לה, והיא תהיה בסדר".
האישה הזו חיה עוד שנים רבות, לשמחתה ולשמחת משפחתה, בעלה וילדיה.
תאמין, יהיה בסדר
מה כן נכון לעשות? "לחשוב טוב". יהודי מאמין בוטח באלוקים ולא מרשה לעצמו ליפול לזרועות הפחד והייאוש. וכמו שאמרנו, מחשבות חיוביות עושות את המציאות טובה.
כאשר יהודי מחליט להציב בראש את אמונתו באלוקים, כשהוא מאמין שהמשבר ייפתר לטובה על אף המציאות העגומה, זה מעיד על תהליך עמוק שקרה בתוכו פנימה. הוא למעשה מתעלה מעל מגבלות האופי וטבע האנושי. התוצאה הישירה של חשיבה חדורת אמונה על אנושית כזו היא תשובה אלוקית באותה מטבע.
אלוקים, יוצר האדם, מבין עד כמה קשה לאדם, גם אם הוא מאמין, לבטוח בו ללא שביב של ספק וגם במצבים של חוסר תקווה לדעת שבסוף יהיה טוב. לכן, כשיהודי דבק בחשיבה אמונית אופטימיסטית, אלוקים מסובב אחרת את גלגלי המציאות ומוכיח ליהודי המאמין שאכן, אלוקים הוא בעל הבית היחיד וגם כשהכול נראה אבוד – הטוב ייחשף.
החשיבה שלנו והגישה שלנו לחיים משקפות את מידת האמונה שלנו באלוקים ומשפיעות באופן מוחשי על המציאות, לטוב ולרע. כדאי שנבחר בטוב.
כתוב תגובה