מתוך הספר לאן הלכת? – התמודדות עם שכול ואובדן לפי גישת החיים של הרבי מליובאוויטש. כאן תוכלו לרכוש את הספר במחיר מוזל ולקבל אותו בדיוור ישיר עד הבית.
מה עושים עם האבדן?
אחד ההיבטים המכאיבים ביותר בפטירת אדם יקר הוא האובדן. אדם שהכרנו ואהבנו, לעתים במשך חיים שלמים, נעלם ואיננו. הוא היה חלק מחיינו, ועכשיו הוא לא כאן ולא יהיה כאן יותר.
אחרי שחווים מוות של אדם אהוב, זה עשוי להיות קשה מאד לנוע קדימה כשהלב מרגיש תחושה מתמשכת של אבדן. חוויית הריקנות בעקבות המוות עלולה להיות משתקת. אדם אהוב שנלקח מאתנו בלי שוב פוער בלבנו חור שלא מתמלא.
איך אפשר להתמודד עם החלל הזה, עם הריק הנורא?
אני מאמין בתחיית המתים
התשובה היהודית הבסיסית לקושי האבדן היא שהריק שהמוות משאיר אחריו באכזריות הוא רק זמני. נכון, זה כואב, אבל יבוא יום והמתים יקומו מקברם ויחזרו לחייך. לפי האמונה היהודית, באחרית הימים תתרחש תחיית המתים, ואז נוכל להתאחד מחדש עם יקירינו שהלכו לעולמם.
זו אולי נשמעת אוטופיה, אבל זהו חלק מרכזי באמונה היהודית. אחד משלושה עשרה עיקרי האמונה הוא ההצהרה "אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַעֲלֶה רָצון מֵאֵת הַבּורֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמו וְיִתְעַלֶּה זִכְרו לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים".
"הקיצו ורננו"
גם את מסר התקווה הזה ניתן ללמוד מתוך התבוננות בנוסח ניסוח האבלים המסורתי: "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים". בדיוק כפי שיש לנו ביטחון מלא כי הקדוש ברוך הוא יבנה מחדש את חורבות ירושלים ובית המקדש, כשהמשיח יבוא וכל היהודים ייאספו מכל העולם – כך גם באבלו של כל יהודי, אנחנו צריכים להיאחז באמונה בכך שאלוקים ימלא את הבטחתו הנבואית1 "יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן; הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר".
המוות מכאיב, אבל הוא לא יכול לקחת מאתנו לעולם את התקווה ואת הביטחון שעוד נתראה. שהאנשים היקרים לנו, וכל מי שנפרד מיקיריו והלך לעולם שכולו טוב, ישובו ויחיו.
הוסיפו תגובה