שאלה:

סבתי תמיד אומרת לי שאסור ללכת בבית בגרביים בלי נעליים. האם יש בכך משהו או שזה סתם סיפורי סבתא?

תשובה:

בספרי ההלכות שלנו אין הלכה האוסרת עליך להסתובב בבית בגרביים. אך חכמינו זכרונם לברכה לימדו אותנו לעולם לא להתעלם לעולם מאמרותיהן של סבתותינו, שכן תמיד יש בהן חוכמה כלשהי; ואכן קיים בסיס מסוים לרתיעתה של סבתך מהליכה ללא נעליים.

סבתא שלך מבקשת ממך שלא ללכת בלי נעליים כי האבלים מסירים את נעליהם והיא לא רוצה שתראה, חלילה, כמו אדם השרוי באבל. שוב, זו לא הלכה אך זו חלק מהגישה היהודית למוות. איננו אוהבים את המוות ונעשה מה שנוכל כדי להתרחק ממנו.

ישנם מנהגים יהודיים רבים הנובעים מן הרצון להימנע מכל דבר הקשור במוות. יש אנשים שלא ישנים כשרגליהם מופנות על הדלת, כיוון שכך שוכבת גופה לפני קבורתה. אנו לא מדברים על מה יקרה כשמישהו ימות, אלא על מה שיקרה "אחרי 120". אנו נוטלים את ידינו אחרי כל לוויה כדי להסיר מעלינו את טומאת בית הקברות.

חוסר אהדה זה כלפי המוות אינו דעה קדומה אלא למעשה זו מעין אלרגיה. המסורת שלנו מלמדת אותנו לאהוב את החיים ולהיות אלרגיים כלפי המוות. שלא כמו מסורות המאלילות את המוות כאידיאל והרואות בחיים קללה אומללה, המסורת היהודית מטפחת את החיים כברכה שיש לשמוח בה. מנהגים שמרחיקים אותנו מן המוות ומן הפח שהוא טומן לנו מאפשרים לעם ישראל לפתח השקפת עולם המחזקת את רצון החיים ואת היכולת לחיות בעולם הזה.

יש משהו בדבריה של סבתך. המוות הוא אמנם חלק מהחיים, אך אין צורך לתת לו יותר מקום.