שולחן ערוך: סימן תז

סימן תז מִי הֵם שֶׁיְּכוֹלִים לֵילֵךְ חוּץ לַתְּחוּם וּבוֹ ג' סְעִיפִים:

א מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם מִשּׁוּם פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ,1 כְּגוֹן חֲכָמָה הַבָּאָה לְיַלֵּד2 וְכַיּוֹצֵא בָזֶה – יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ מִמָּקוֹם שֶׁהִגִּיעַ לוֹ,א^,3 כְּדֵי שֶׁלֹּא תְהֵא מַכְשִׁילוֹ לֶעָתִיד לָבֹא,ב שֶׁיִּמָּנַע מִלֵּילֵךְ אִם לֹא יִהְיֶה לוֹ שָׁם אֶלָּא ד' אַמּוֹת. וְאִם הִגִּיעַ לָעִיר, הֲרֵי הוּא כְּאַנְשֵׁי הָעִיר, וְיֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ חוּץ לָעִיר:ג^,4

ב הָיָה יוֹצֵא בִּרְשׁוּת וְהוּא הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, וְאָמְרוּ לוֹ "כְּבָר נַעֲשֵׂית הַמִּצְוָה5 שֶׁיָּצָאתָ לַעֲשׂוֹת" – יֵשׁ לוֹ מִמְּקוֹמוֹ אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ.ד^,6 וְאִם מִקְצָת הַתְּחוּם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ בִּרְשׁוּת הוּא מֻבְלָע בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמְּקוֹמוֹ – הֲרֵי זֶה חוֹזֵר לְעִירוֹ וּכְאִלּוּ לֹא יָצָא,ה^,6 שֶׁהַבְלָעַת הַתְּחוּמִים מוֹעֶלֶת כְּשֶׁיָּצָא בִּרְשׁוּת,ו כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת"ה:ז

ג כָּל הַיּוֹצְאִים לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל7 מִיַּד נָכְרִים8 אוֹ מִן הַנָּהָר9 אוֹ מִן הַמַּפֹּלֶתח^,10 – יֵשׁ לָהֶם אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ מִמָּקוֹם שֶׁהִצִּילוּ בּוֹ.ט^, וְאִם הָיְתָה יַד נָכְרִים תַּקִּיפָה, וְהָיוּ מְפַחֲדִים לִשְׁבּוֹת בְּמָקוֹם שֶׁהִצִּילוּ בּוֹ – הֲרֵי אֵלּוּ חוֹזְרִים בְּשַׁבָּת לִמְקוֹמָם וּבִכְלֵי זֵינָם:י^,