וְהָתְנַן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שְׁתַּיִם — יִכָּנֵס, שְׁלֹשָׁה — לֹא יִכָּנֵס. מַאי לָאו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר וְהוּא בְּאֶמְצָעָן —
וְאַרְבַּע אַמּוֹת דִּיהַבוּ לֵיהּ רַבָּנַן כְּמַאן דְּמִיבַּלְעָן דָּמוּ, וְקָאָמַר ״יִכָּנֵס״ — אַלְמָא הַבְלָעַת תְּחוּמִין מִילְּתָא הִיא.
אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר בַּר חָנָה לְאַבָּיֵי: וּמִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָמוֹתְבַתְּ לֵיהּ לְמָר? אֲמַר לֵיהּ: אִין, דִּשְׁמִיעַ לִי מִינֵּיהּ דְּמָר: עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא לִדְבַר הָרְשׁוּת, אֲבָל לִדְבַר מִצְוָה מוֹדוּ לֵיהּ.
וְכׇל הַיּוֹצְאִין לְהַצִּיל חוֹזְרִין לִמְקוֹמָן. וַאֲפִילּוּ טוּבָא? וְהָא אָמְרַתְּ רֵישָׁא: ״אַלְפַּיִם אַמָּה״, וְתוּ לָא!
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שֶׁחוֹזְרִין בִּכְלֵי זַיִין לִמְקוֹמָן. וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּילְמָא לְהַצִּיל שָׁאנֵי!
More Info
אֶלָּא אִי קַשְׁיָא, הָא קַשְׁיָא: דִּתְנַן בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיוּ זָזִין מִשָּׁם כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ.
הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַלְפַּיִם אַמָּה לְכׇל רוּחַ. וְלֹא אֵלּוּ בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא אֲפִילּוּ חֲכָמָה הַבָּאָה לְיַלֵּד, וְהַבָּא לְהַצִּיל מִן הַגַּיִיס וּמִן הַנָּהָר וּמִן הַמַּפּוֹלֶת וּמִן הַדְּלֵיקָה — הֲרֵי הֵן כְּאַנְשֵׁי הָעִיר, וְיֵשׁ לָהֶן אַלְפַּיִם אַמָּה לְכׇל רוּחַ.
וְתוּ לָא? וְהָא אָמְרַתְּ: כׇּל הַיּוֹצְאִין לְהַצִּיל חוֹזְרִין לִמְקוֹמָן — אֲפִילּוּ טוּבָא!
אָמַר רַב [יְהוּדָה אָמַר רַב]: שֶׁחוֹזְרִין בִּכְלֵי זַיִין לִמְקוֹמָן, כִּדְתַנְיָא: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַנִּיחִין כְּלֵי זֵיינָן בַּבַּיִת הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה.
פַּעַם אַחַת הִכִּירוּ בָּהֶן אוֹיְבִים וְרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם, וְנִכְנְסוּ לִיטּוֹל כְּלֵי זֵיינָן, וְנִכְנְסוּ אוֹיְבִים אַחֲרֵיהֶן. דָּחֲקוּ זֶה אֶת זֶה, וְהָרְגוּ זֶה אֶת זֶה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָרְגוּ אוֹיְבִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ חוֹזְרִין לִמְקוֹמָן בִּכְלֵי זֵיינָן.
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: לָא קַשְׁיָא. כָּאן — שֶׁנִּצְּחוּ יִשְׂרָאֵל אֶת אוּמּוֹת הָעוֹלָם, כָּאן — שֶׁנִּצְּחוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם אֶת עַצְמָן.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: נׇכְרִים שֶׁצָּרוּ עַל עַיְירוֹת יִשְׂרָאֵל — אֵין יוֹצְאִין עֲלֵיהֶם בִּכְלֵי זֵיינָן, וְאֵין מְחַלְּלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי נׇכְרִים שֶׁצָּרוּ וְכוּ׳. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁבָּאוּ עַל עִסְקֵי מָמוֹן, אֲבָל בָּאוּ עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת — יוֹצְאִין עֲלֵיהֶן בִּכְלֵי זֵיינָן, וּמְחַלְּלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת.
וּבָעִיר הַסְּמוּכָה לַסְּפָר, אֲפִילּוּ לֹא בָּאוּ עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת אֶלָּא עַל עִסְקֵי תֶּבֶן וָקַשׁ — יוֹצְאִין עֲלֵיהֶן בִּכְלֵי זֵיינָן, וּמְחַלְּלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת.
אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן: וּבָבֶל, כָּעִיר הַסְּמוּכָה לַסְּפָר דָּמְיָא. וְתַרְגּוּמָא: נְהַרְדְּעָא.
דָּרֵשׁ רַבִּי דּוֹסְתַּאי דְּמִן בֵּירֵי: מַאי דִּכְתִיב: ״וַיַּגִּידוּ לְדָוִד לֵאמֹר הִנֵּה פְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּקְעִילָה וְהֵמָּה שׁוֹסִים אֶת הַגֳּרָנוֹת״.
תָּנָא: קְעִילָה עִיר הַסְּמוּכָה לַסְּפָר הָיְתָה, וְהֵם לֹא בָּאוּ אֶלָּא עַל עִסְקֵי תֶּבֶן וָקַשׁ, דִּכְתִיב: ״וְהֵמָּה שׁוֹסִים אֶת הַגֳּרָנוֹת״. וּכְתִיב ״וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה׳ לֵאמֹר הַאֵלֵךְ וְהִכֵּיתִי בַּפְּלִשְׁתִּים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל דָּוִד לֵךְ וְהִכִּיתָ בַפְּלִשְׁתִּים וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת קְעִילָה״.
מַאי קָמִבַּעְיָא לֵיהּ? אִילֵּימָא אִי שְׁרֵי אִי אָסוּר — הֲרֵי בֵּית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי קַיָּים.
אֶלָּא: אִי מַצְלַח אִי לָא מַצְלַח. דַּיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב: ״לֵךְ וְהִכִּיתָ בַפְּלִשְׁתִּים וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת קְעִילָה״, שְׁמַע מִינַּהּ.
מַתְנִי׳ מִי שֶׁיָּשַׁב בַּדֶּרֶךְ, וְעָמַד וְרָאָה הֲרֵי (זֶה) הוּא סָמוּךְ לָעִיר, [הוֹאִיל] וְלֹא הָיְתָה כַּוּוֹנָתוֹ לְכָךְ — לֹא יִכָּנֵס. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יִכָּנֵס. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה הָיָה וְנִכְנַס רַבִּי טַרְפוֹן בְּלֹא מִתְכַּוֵּין.
גְּמָ׳ תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְחָשְׁכָה לוֹ, וְלָן חוּץ לָעִיר. לְשַׁחֲרִית מְצָאוּהוּ רוֹעֵי בָקָר, אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, הֲרֵי הָעִיר לְפָנֶיךָ, הִכָּנֵס! נִכְנַס וְיָשַׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְדָרַשׁ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ.
(אָמְרוּ לוֹ): מִשָּׁם רְאָיָיה? שֶׁמָּא בְּלִבּוֹ הָיְתָה, אוֹ בֵּית הַמִּדְרָשׁ מוּבְלָע בְּתוֹךְ תְּחוּמוֹ הָיָה.
מַתְנִי׳ מִי שֶׁיָּשַׁן בַּדֶּרֶךְ וְלָא יָדַע שֶׁחָשֵׁיכָה — יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכׇל רוּחַ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: וְהוּא בְּאֶמְצָעָן.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְאֵיזֶה רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה יֵלֵךְ. וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאִם בֵּירַר לוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ.
הָיוּ שְׁנַיִם, מִקְצָת אַמּוֹתָיו שֶׁל זֶה בְּתוֹךְ אַמּוֹתָיו שֶׁל זֶה — מְבִיאִין וְאוֹכְלִין בָּאֶמְצַע,