שולחן ערוך: סימן תד

סימן תד דִּין אִם יֵשׁ תְּחוּמִין לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים וּבוֹ ד' סְעִיפִים:

א הַמְהַלֵּךְ חוּץ לַתְּחוּם לְמַעְלָה מִי' טְפָחִים,א^,1 כְּגוֹן שֶׁקָּפַץ עַל גַּבֵּי עַמּוּדִיםב שֶׁגְּבוֹהִים י' טְפָחִים וְאֵין בְּכָל אֶחָד מֵהֶם ד' טְפָחִים עַל ד' טְפָחִים,1 אוֹ אֲפִלּוּ עַמּוּד אֶחָד גָּבוֹהַּ וְאֵין בּוֹ ד' טְפָחִים עַל ד' טְפָחִים, שֶׁעוֹמֵד מִקְצָתוֹ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וּמִקְצָתוֹ חוּץ לַתְּחוּם, וּמְהַלֵּךְ עַל גַּבּוֹ מִשְּׂפָתוֹ אֶל שְׂפָתוֹ,ג^,2 – הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם יֵשׁ תְּחוּמִין לְמַעְלָה מִי' טְפָחִים אוֹ לָאו, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהִלּוּךְ גָּבוֹהַּ י' טְפָחִים אֵינוֹ נִקְרָא הִלּוּךְ.ד אֲבָל עַמּוּד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ ד' טְפָחִים עַל ד' טְפָחִים,ה כֵּיוָן שֶׁנּוֹחַ תַּשְׁמִישׁ הֲלִיכָתוֹ,ו^,3 אֵין בּוֹ סָפֵק שֶׁהִלּוּךְ גָּמוּר הוּא,ז וַהֲרֵי זֶה כִּמְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ,ח^,1 שֶׁרוֹאִין אֶת הָעַמּוּד כְּאִלּוּ הוּא מִגּוּף הָאָרֶץ, שֶׁהִיא עָבָה כַּאן וּבוֹלֶטֶת כְּמוֹ עַמּוּד.ט^,4 אֲבָל פָּחוֹת מִד' טְפָחִים, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ נוֹחַ לְהַלֵּךְ בּוֹי^,5 – הֲרֵי זֶה כִּמְהַלֵּךְ בַּאֲוִיר,יא וְיֵשׁ בּוֹ סָפֵק.יב

וְכֵן הַמְהַלֵּךְ בִּקְפִיצָה עַל יְדֵי שֵׁם6 לְמַעְלָה מִי' טְפָחִים.יג וְכֵן סְפִינָה הַהוֹלֶכֶת לְמַעְלָה מִי' טְפָחִיםיד מִקַּרְקָעִית הַמַּיִםטו^,7 דּוֹמָה לִקְפִיצָה בָּאֲוִיר, כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ נָחָה בַּהֲלִיכָתָהּ עַל הָאָרֶץטז כְּמוֹ שֶׁנָּח אָדָם הַהוֹלֵךְ בְּרַגְלָיו:8

ב וְסָפֵק זֶה – אֵין הוֹלְכִין בּוֹ לְהַחֲמִיר אֶלָּא בְּשֶׁל תּוֹרָה,יז כְּגוֹן מִתּוֹךְ י"ב מִיל9 לְחוּץ לְי"ב מִיל לְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים שֶׁתְּחוּם י"ב מִיל הוּא מִן הַתּוֹרָה.יח^,10

וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַי"ב מִיל רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ה,יט^,11 כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דוֹמִים לְדִגְלֵי מִדְבָּר שֶׁהָיוּ רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה, שֶׁמִּשָּׁם לָמְדוּ אִסּוּר הַתְּחוּמִים מִן הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שצ"ו.כ אֲבָל אִם חָסֵר אֶחָד מִתְּנָאֵי רְשׁוּת הָרַבִּים בְּעִנְיָן שֶׁמִּן הַתּוֹרָה מֻתָּר לְטַלְטֵל בְּכֻלּוֹ – אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמֻּתָּר לְהַלֵּךְ בְּכֻלּוֹ.כא^,12

וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ה שֶׁנָּהֲגוּ כְּהָאוֹמְרִים שֶׁעַכְשָׁו אֵין לָנוּ רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה:כב^,13

ג אֲבָל כְּשֶׁסָּפֵק זֶה הוּא בְּשֶׁל דִּבְרֵיהֶם, הוֹלְכִין בּוֹ לְהָקֵל. וְהוֹאִיל וְאֵין בַּיַּמִּים וּבַנְּהָרוֹת אִסּוּר תְּחוּמִין שֶׁל תּוֹרָה לְדִבְרֵי הַכֹּל אֲפִלּוּ בְּיוֹתֵר מִי"ב מִיל, לְפִי שֶׁאֵינָן דּוֹמִים לְדִגְלֵי מִדְבָּר, לְפִיכָךְ מִי שֶׁבָּא בִּסְפִינָה בְּשַׁבָּת וְהִגִּיעַ לְנָמָל – אִם מִשֶּׁנִּכְנַס הַשַּׁבָּת עַד שֶׁהִגִּיעַ לְנָמָל לְעוֹלָם הָיְתָה מְהַלֶּכֶת לְמַעְלָה מִי' טְפָחִים מִקַּרְקַע הַיָּם אוֹ הַנָּהָר, אֵין לוֹ דִּין יוֹצֵא חוּץ לַתְּחוּם שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא ד' אַמּוֹת, לְפִי שֶׁעֲדַיִן לֹא קָנָה שְׁבִיתָה, וּבְמָקוֹם שֶׁפָּגַע בּוֹ לְמַטָּה מִי' טְפָחִים סָמוּךְ לְנָמָל – שָׁם הוּא קוֹנֶה שְׁבִיתָה, וְיֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ.כג^,14

וַאֲפִלּוּ אִם הוּא סָפֵק אִם הָיְתָה מְהַלֶּכֶת לְמַעְלָה מִי' טְפָחִים הוֹלְכִים לְהָקֵל.כד^,15

אֲבָל אִם יָדוּעַ שֶׁהָיְתָה בְּמָקוֹם אֶחָד לְמַטָּה מִי' טְפָחִים מִשֶּׁנִּכְנַס הַשַּׁבָּת, וְהִפְלִיגָה מִשָּׁם חוּץ לְאַלְפַּיִם – אֵין לוֹ מִשָּׁם אֶלָּא ד' אַמּוֹת כְּדִין יוֹצֵא חוּץ לַתְּחוּם, שֶׁהֲרֵי קָנָה כְּבָר שְׁבִיתָה בְּמָקוֹם שֶׁהָיְתָה לְמַטָּה מִי' טְפָחִים.כה אֶלָּא שֶׁכָּל הַסְּפִינָה נֶחְשֶׁבֶת לוֹ כְּד' אַמּוֹת,כו כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת"[ה].כז וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם יָצָא פַּעַם אֶחָד לַיַּבָּשָׁה מַמָּשׁ מִשֶּׁחָשֵׁכָה.כח

וּמִכָּל מָקוֹם אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁמֻּתָּר לוֹ לָצֵאת מִן הַסְּפִינָה לְנָמָל וְלִכָּנֵס לָעִיר, כְּגוֹן שֶׁהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים עָלָיו אוֹ שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת עָלָיוכט וּמְצַעַרְתּוֹ,ל^,16 אוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִנְקָבָיו וְאֵין לוֹ מָקוֹם צָנוּעַ עַד שֶׁיִּכָּנֵס לָעִיר, שֶׁמֻּתָּר לוֹ לִכָּנֵס,לא כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת"ולב – הֲרֵי כָּל הָעִיר לוֹ כְּד' אַמּוֹת אִם הִיא מֻקֶּפֶת מְחִצּוֹת לְדִירָה, וּמְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לְתוֹכָהּ בִּרְשׁוּת. וְהוּא הַדִּין אִם נִכְנַס בְּאֹנֶס, כְּגוֹן שֶׁדְּחָפוּהוּ נָכְרִים לְתוֹךְ הָעִיר.לג וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם נִכְנְסָה הַסְּפִינָה עַצְמָהּ לְתוֹךְ הָעִיר,לד^,17 שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה כְּד' אַמּוֹת אִם מֻקֶּפֶת לְדִירָה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהִפְלִיגָה חוּץ לַתְּחוּם מֵהַמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה שָׁם לְמַטָּה מִי' טְפָחִים. אֲבָל אִם עֲדַיִן לֹא הִפְלִיגָה מֵאוֹתוֹ מָקוֹם אַלְפַּיִם, וְנִכְנְסָה לָעִיר, וְכָלְתָה מִדָּתוֹ בַּחֲצִי הָעִיר – אָסוּר לְהַלֵּךְ יוֹתֵר מֵחֶצְיָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנַס לָהּ בִּרְשׁוּת, לְפִי שֶׁאֵין הָעִיר נֶחְשֶׁבֶת כְּד' אַמּוֹת אֶלָּא לְיוֹצֵא חוּץ לַתְּחוּם, אֲבָל לֹא לְמִי שֶׁמּוֹדֵד אַלְפַּיִם מִמְּקוֹם שְׁבִיתָתוֹ,לה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת"ג:לו^,18

ד הַבָּא בְּשַׁבָּת מִחוּץ לַתְּחוּם, מֻתָּר לֵילֵךְ בְּיוֹם טוֹב שֶׁלְּאַחֲרָיו חוּץ לְד' אַמּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁשְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת הֵן,לז^,19 וְאֵין בְּזֶה אִסּוּר הֲכָנָה מִשַּׁבָּת לְיוֹם טוֹב20 בְּמַה שֶּׁמְּהַלֵּךְ כַּאן בְּיוֹם טוֹב יוֹתֵר מִד' אַמּוֹת עַל יְדֵי שֶׁכְּבָר קָנָה כַּאן שְׁבִיתָה בְּשַׁבָּת, הוֹאִיל וּבִשְׁעַת קְנִיָּתוֹ שְׁבִיתָה כַּאן בְּשַׁבָּת לֹא אָמַר כְּלוּם:לח^,21