סימן צט דִּין שָׁתוּי וְשִׁכּוֹר לִתְפִלָּה וּבוֹ ד' סְעִיפִים:

א שָׁתָה רְבִיעִית1 יַיִןא בְּבַת אַחַתב – אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיָּסִיר יֵינוֹ מֵעָלָיו2 אַף עַל פִּי שֶׁיַּעֲבֹר זְמַן הַתְּפִלָּה.ג,3 וְאִם שָׁתָה יוֹתֵר,ד אִם הוּא יָכוֹל לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ – אֵינוֹ נִקְרָא שִׁכּוֹר אֶלָּא שָׁתוּי וּתְפִלָּתוֹ תְּפִלָּה אִם עָבַר4 וְהִתְפַּלֵּל, וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל כְּשֶׁיָּפוּג יֵינוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָבַר עֲדַיִן זְמַן תְּפִלָּה. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ – נִקְרָא שִׁכּוֹר. וְאִם עָבַר וְהִתְפַּלֵּל – תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה וּכְאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה,ה,5 שֶׁנֶּאֱמַר:ו,6 "וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה וגו' וַתֹּאמֶר וגו' אַל תִּתֵּן אֶת אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת בְּלִיָּעַל וגו'", וְאֵין בְּלִיַּעַל אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה,ז שֶׁנֶּאֱמַר:ח,7 "יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ וגו'". וְצָרִיךְ הוּא לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל כְּשֶׁיָּסִיר יֵינוֹ מֵעָלָיו.ט וַאֲפִלּוּ עָבַר זְמַן הַתְּפִלָּה – מַשְׁלִים אוֹתָהּ בִּזְמַן תְּפִלָּה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ,י כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק"ח.יא

וְדִין קְרִיאַת שְׁמַעיב וּבִרְכוֹתֶיהָיג לְעִנְיַן שִׁכּוֹר הוּא כְּדִין תְּפִלָּה, וּלְעִנְיַן שָׁתוּי יִתְבָּאֵר בְּסִימָן קפ"ה.יד,8 אֲבָל שְׁאָר בְּרָכוֹת יָכוֹל לְבָרֵךְ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שִׁכּוֹר:טו

ב יַיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה אֵינוֹ מְשַׁכֵּר.טז,9 וְיֵשׁ אוֹמְרִים גַּם יַיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תע"ג:יז

ג שֵׁנָה כָּל שֶׁהוּא מְפִיגָה אֶת הַיַּיִן, אִם לֹא שָׁתָה אֶלָּא רְבִיעִית.יח,10 אֲבָל אִם שָׁתָה יוֹתֵר מֵרְבִיעִית – כָּל שֶׁכֵּן שֶׁשֵּׁנָה מוּעֶטֶת מְשַׁכַּרְתּוֹ. אֲבָל שֵׁנָה הַרְבֵּה – וַדַּאי מְפִיגָתוֹ.יט

וְכֵן דֶּרֶךְ מִיל11 מְפִיגָה אֶת הַיַּיִן,כ בֵּין מְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו בֵּין רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָהכא אִם לֹא שָׁתָה אֶלָּא רְבִיעִית.10 אֲבָל אִם שָׁתָה יוֹתֵר מֵרְבִיעִית – כָּל שֶׁכֵּן שֶׁדֶּרֶךְ טוֹרַדְתּוֹ, אִם מְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו. אֲבָל אִם הָיָה רָכוּבכב שֶׁאֵין לוֹ טֹרַח כָּל כָּךְ – אֲפִלּוּ בְּיוֹתֵר מֵרְבִיעִית דֶּרֶךְ מְפִיגָתוֹ. וְהוּא שֶׁרָכוּב ג' מִילִין.כג וּמִכָּל מָקוֹם הַכֹּל לְפִי רֹב הַיַּיִן, שֶׁאִם הִרְבָּה לִשְׁתּוֹת מְאֹד – אֵין דֶּרֶךְ ג' מִילִין מְפִיגָתוֹ:כד

ד כָּל אֶחָד שֶׁהוּא שָׁתוּי – דַּי לוֹ לְהַמְתִּין לְפִי שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁיָּפִיג יֵינוֹ.כה וְלָכֵן אֵין נִזְהָרִין עַכְשָׁו בַּיֵּינוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁמִּתְפַּלְלִים אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁתוּ רְבִיעִית יַיִן וְיוֹתֵר,כו כֵּיוָן שֶׁאָנוּ מַרְגִּישִׁים וְיוֹדְעִים בַּיֵּינוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינָם חֲזָקִים. וְכָל שֶׁכֵּן אִם מִתְפַּלְלִים מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר שֶׁבְּיָדָם, שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין לְשִׁכְרוּת מְעַט.כז וְאַף בְּעַל פֶּה אֵין לָחוּשׁ כָּל כָּךְ ֹעַכְשָׁו מִלְּהִתְפַּלֵּל כְּשֶׁהוּא שָׁתוּיכח אִם יַעֲבֹר זְמַן הַתְּפִלָּה עַד שֶׁיָּפִיג יֵינוֹ,כט כֵּיוָן שֶׁעַכְשָׁו אֵין מְכַוְּנִים כָּל כָּךְ ֹבַּתְּפִלָּה.ל,12

אֲבָל שִׁכּוֹר לְגַמְרֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ – צָרִיךְ לִזָּהֵר אַף עַכְשָׁולא כֵּיוָן שֶׁתְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה וּכְאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל: