שולחן ערוך: סימן קב

ב יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵריא שֶׁאִם הַיּוֹשֵׁב בְּצַד הַמִּתְפַּלֵּל הוּא חַלָּשׁ – מֻתָּר לוֹ לֵישֵׁב, שֶׁאֵין יְשִׁיבָתוֹ נִרְאֵית גְּנַאי, לְפִי שֶׁחֻלְשָׁתוֹ מוֹכַחַת עָלָיו שֶׁמִּפְּנֵי כָּךְ יוֹשֵׁב,יב וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דְּבָרָיו אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לְהַרְחִיק ד' אַמּוֹת וְלֵישֵׁב שָׁם:יג

ג אִם הַיּוֹשֵׁב יָשַׁב כְּבָר וְעָמַד זֶה בְּצִדּוֹ לְהִתְפַּלֵּל – אֵין צָרִיךְ לָקוּם, שֶׁהֲרֵי זֶה בָּא בִּגְבוּלוֹ.יד וְהוּא שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּבַיִת שֶׁלֹּא יִחֲדוּהוּ לִתְפִלָּה,טו אֲבָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁיִּחֲדוּהוּ לִתְפִלָּה – צָרִיךְ לָקוּם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מָקוֹם הַמְיֻחָד לַכֹּל, וְלֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר זֶה בָּא בִּגְבוּלוֹ. וַאֲפִלּוּ בְּבֵיתוֹ – מִדַּת חֲסִידוּת6 הוּא לָקוּם, כְּדֵי לְהָרִים מִכְשׁוֹל מֵחֲבֵרוֹ שֶׁעוֹשֶׂה שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָהטז שֶׁעָמַד לְהִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹת שֶׁל הַיּוֹשֵׁב כְּבָר בְּהֶתֵּריז וְאֵינוֹ מְחֻיָּב לָקוּם מִפָּנָיו, וִישִׁיבָתוֹ הִיא גְּנַאי לְמָקוֹם קָדוֹשׁ:

ד אָסוּר לַעֲבֹר כְּנֶגֶד הַמִּתְפַּלְלִין בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹתיח שֶׁלִּפְנֵיהֶם,7 שֶׁמָּא תִּתְבַּטֵּל כַּוָּנָתָם.יט אֲבָל בְּצִידֵּיהֶם מֻתָּר לַעֲבֹרכ וְלַעֲמֹד שָׁם,כא וְלֹא יֵלֵךְ לְהָלְאָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּנֶגֶד פְּנֵיהֶם, שֶׁכָּל שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹתוֹ – אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְבַּטֶּלֶת כַּוָּנָתוֹ.כב וְחַכְמֵי הַזֹּהַרכג^,8 אוֹסְרִים אֲפִלּוּ בְּצִידֵּיהֶם תּוֹךְ ד' אַמּוֹת:

ה אִם הִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ וְהָיָה אָדָם אֶחָד מִתְפַּלֵּל אַחֲרָיו – אָסוּר לִפְסֹעַ ג' פְּסִיעוֹתכד^,9 עַד שֶׁיִּגְמֹר מִי שֶׁאַחֲרָיו אֶת תְּפִלָּתוֹ,כה שֶׁאִם יִפְסַע קֹדֶם לָכֵן – הֲרֵי הוּא עוֹבֵר כְּנֶגֶד הַמִּתְפַּלֵּל.10 וְצָרִיךְ לְדַקְדֵּק בָּזֶה אֲפִלּוּ אִם הָאַחֲרוֹן הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל אַחֲרָיו, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הִתְחִיל:כו^,11