שולחן ערוך: סימן צז

ב הָרָק בִּתְפִלָּתוֹ – כְּאִלּוּ רָק בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ.ט^,1 לְפִיכָךְ, אָסוּר לָרֹק לִרְצוֹנוֹ שֶׁלֹּא מֵאֹנֶסי אֲפִלּוּ עוֹמֵד בְּתַחֲנוּנִים שֶׁלְּאַחַר הַתְּפִלָּה,יא^,2 שֶׁכָּל זְמַן שֶׁלֹּא פָּסַע – הֲרֵי זֶה עוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אֲבָל אִם צָרִיךְ לָרֹק – מֻתָּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטַעֵר בַּתְּפִלָּה וְנִמְצָא טָרוּד.יב

וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יָרֹק עַל גַּבֵּי קַרְקַעיג אֲפִלּוּ יֵשׁ שָׁם גֶּמִי אוֹ תֶּבֶן1 שֶׁיְּכַסּוּ הָרֹק,יד^,3 אֶלָּא מַבְלִיעוֹ בִּכְסוּתוֹטו בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה, כְּגוֹן בַּבֶּגֶד הַתַּחְתּוֹן, אֲבָל בַּבֶּגֶד הָעֶלְיוֹן שֶׁהָרֹק נִרְאֶה – אָסוּר. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁלּוֹבְשִׁין בַּחֲגוֹרָה חֲתִיכַת בֶּגֶדטז (שֶׁקּוֹרִין פציילט) – אֶפְשָׁר שֶׁמֻּתָּר לְהַבְלִיעַ בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהָרֹק נִרְאֶה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא עָשׂוּי לְכָךְ – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם מִאוּס.

וְאִם הוּא אִסְטְנִיסיז שֶׁמָּאוּס עָלָיו לְהַבְלִיעוֹ בִּכְסוּתוֹ,יח אוֹ שֶׁמָּאוּס עָלָיו לְהַשְׁהוֹתוֹ בְּפִיו עַד שֶׁיִּבְלָעֶנּוּיט (אוֹ שֶׁהוּא כְּסוּת נָאֶהכ וְאִם נַצְרִיכֶנּוּ שֶׁיִּבְלָעֶנּוּ יַטְרִידֶנּוּ גַּם כֵּןכא) – זוֹרְקוֹ לַאֲחוֹרָיו,1 אֲבָל לֹא לְפָנָיו,כב מִפְּנֵי שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל שְׁכִינָה לְפָנָיו.כג^,4 וּצְדָדִין הֵם כִּלְפָנָיו לְעִנְיָן זֶה.כד וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְזָרְקוֹ לַאֲחוֹרָיו – זוֹרְקוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, אֲבָל לֹא לִימִינוֹ,כה מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר:כו^,5 "ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ". וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָרֹק כִּי אִם לְפָנָיו – מֻתָּר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטָּרֵד:כז

ג אִם כִּנָּה עוֹקַצְתּוֹ – יְמַשְׁמֵשׁ בִּבְגָדָיו לַהֲסִירָהּכח^,1 שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל כַּוָּנָתוֹ,כט אֲבָל לֹא יְסִירֶנָּה בְּיָדוֹל אֲפִלּוּ הִיא בְּמָקוֹםלא שֶׁאֵין שָׁם מִלְמוּלֵי זֵעָהלב^,6 (שֶׁאֵין צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם לִתְפִלָּה,לג כְּמוֹ שֶׁאֵין צָרִיךְ אִם נָגַע בִּשְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים טְמֵאִים), מִכָּל מָקוֹם מְאוּסָה הִיא וּגְנַאי הוּא אֲפִלּוּ אִם יִרְאֶנָה אָדָם – קַל וָחֹמֶר כְּשֶׁעוֹמֵד בַּתְּפִלָּה לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

אֲבָל שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת תְּפִלַּת י"ח – יָכוֹל לִטֹּל כִּנָּה וּלְזָרְקָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,לד כְּמוֹ שֶׁמֻּתָּר לָרֹק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.לה^,7

(וַאֲפִלּוּ נָגַע בְּמִלְמוּלֵי זֵעָה) – דַּי בְּנִקְיוֹן עָפָרלו לְהַזְכָּרַת הַשֵּׁם אוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ד'לז^,8 וצ"ב.לח

אוֹ יִטְּלֶנָּה עַל יְדֵי בֶּגֶד,לט לְפִי שֶׁמִּשּׁוּם רוּחַ רָעָה שֶׁשּׁוֹרָה עַל הַיָּדַיִםמ הַנּוֹגְעִים בַּכִּנָּה – אֵין נִקָּיוֹן מוֹעִיל אֶלָּא נְטִילָה בְּמַיִם,9 כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ד':מא^,10

ד אִם נִשְׁמַט טַלִּיתוֹ מִמְּקוֹמוֹ – יָכוֹל לְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ וּלְהַחֲזִירוֹ,מב אֲפִלּוּ נָפַל רֻבּוֹ.מג^,1 אֲבָל נָפַל כֻּלּוֹ – אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְהִתְעַטֵּף בּוֹ, מִשּׁוּם הֶפְסֵקמד (אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁהוּא טָרוּד עַל יְדֵי זֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּןמה):11

ה הַנּוֹשֵׂא מַשּׂאוֹי עַל כְּתֵפָיו וְהִגִּיעַ זְמַן הַתְּפִלָּה,מו^,12 פָּחוֹת מִד' קַבִּין13 – מַפְשִׁילוֹ לַאֲחוֹרָיו וּמִתְפַּלֵּל, וְלֹא יֹאחֲזֶנּוּ בְּיָדוֹ עַל כְּתֵפָיומז (כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה טָרוּד בִּתְפִלָּתוֹ בַּאֲחִיזַת הַמַשּׂאוֹי עַל כְּתֵפָיו בְּיָדוֹ וְלֹא יוּכַל לְכַוֵּן כָּרָאוּי, וְעוֹד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין עוֹמְדִין כֵּן – קַל וָחֹמֶר לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא). ד' קַבִּין – לֹא יַפְשִׁילֶנוּ לַאֲחוֹרָיו, מִפְּנֵי שֶׁכָּבְדּוֹמח מוֹנְעוֹ מִלְכַוֵּן,מט אֶלָּא מַנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע עַד לְאַחַר הַתְּפִלָּה: