שולחן ערוך: סימן צה

ב יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵרה שֶׁכְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל יֵלֵךְ לְפָנָיו ג' פְּסִיעוֹת, דֶּרֶךְ קֵרוּב וְהַגָּשָׁה לְדָבָר שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת.7 וְטוֹב לָחוּשׁ לִדְבָרָיו:8

ג כָּתוּבו אֶחָד אוֹמֵר:ז^,9 "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר:ח^,10 "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם", וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ ב' מִקְרָאוֹת אֵלּוּ אָמְרוּ11 שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיָּכֹף רֹאשׁוֹ מְעַטט שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו לְמַטָּה לָאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי אָנוּ מִתְפַּלְלִים נֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁי^,12 שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כו'", לָכֵן יִתֵּן עֵינָיו לְמַטָּה כְּנֶגְדּוֹ וְיַחְשֹׁב כְּאִלּוּ עוֹמֵד בּוֹ וּמִתְפַּלֵּל,יא וְעַל יְדֵי זֶה תְּפִלָּתוֹ רְצוּיָה, וּבְלִבּוֹ יְכַוֵּן לְמַעְלָה "אֶל אֵל שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (וְאוֹתָן הַמַּגְבִּיהִים רָאשֵׁיהֶם וְעֵינֵיהֶם לְמַעְלָה כְּמַבִּיטִים עַל הַגַּג – הַמַּלְאָכִים מַלְעִיגִים עֲלֵיהֶםיב). וְקֹדֶם הַתְּפִלָּה יִשָּׂא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, לְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה.יג וְכֵן בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה אִם נִתְבַּטְּלָה כַּוָּנָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן צ':יד^,13

ד צָרִיךְ לַעֲמֹד בַּתְּפִלָּה כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ בְּאֵימָה בְּיִרְאָה בְּפַחַד.טו וְאַל יַנִּיחַ יָדָיו עַל חֲלָצָיו,טז מִפְּנֵי שֶׁהוּא דֶּרֶךְ יוּהֲרָא.יז^,14 וְטוֹב שֶׁיַּנִּיחֵן עַל לִבּוֹ כְּפוּתִין הַיְמָנִית עַל הַשְּׂמָאלִית,יח בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִין לַעֲמֹד כֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עִמּוֹ וְשׁוֹאֲלִין מֵאִתּוֹ צָרְכֵיהֶם. וְהַכֹּל כְּמִנְהַג הַמָּקוֹם.יט וְנוֹהֲגִים קְצָת מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם לָכֹף הָאֲגוּדָל בְּתוֹךְ פִּסַּת הַיָּד.כ וְיֵשׁ נוֹהֲגִיןכא מִטַּעַם הַיָּדוּעַ15 לָהֶם לְהַנִּיחַ זְרוֹעוֹתֵיהֶם עַל לִבָּם יְמָנִית עַל שְׂמָאלִית שֶׁיִּהְיֶה פֶּרֶק אֶמְצָעִי מִשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת נֶגֶד פְּנֵי הַמִּתְפַּלֵּל: