סימן פא דִּין צוֹאַת קָטָן וּבוֹ ג' סְעִיפִים:

א קָטָן שֶׁיָּכוֹל לֶאֱכֹל כְּזַיִת דָּגָןא,2 שֶׁהֵם ה' מִינֵי תְּבוּאָהב,1 שֶׁצּוֹאַת מִינִים אֵלּוּ מַסְרַחַת, אֲפִלּוּ אֵינוֹ יָכוֹל לְאָכְלוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי בִּשּׁוּלג כְּגוֹן דַּייְסָא וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, אִם אֵין צָרִיךְ לִשְׁהוֹת מִתְּחִלַּת כְּזַיִת זֶה עַד סוֹפוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁגָּדוֹל בֵּינוֹנִי שׁוֹהֶה בַּאֲכִילַת פְּרָסד,3 מִמַּאֲכָל זֶהה – צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִצּוֹאָתוֹ וּמִמֵּי רַגְלָיו כְּמוֹ מִשֶּׁל גָּדוֹל. אֲבָל אִם צָרִיךְ לִשְׁהוֹת יוֹתֵר מִכַּאן – הֲרֵי זֶה כְּאוֹכֵל עַכְשָׁו חֲצִי זַיִת וּלְמָחָר חֲצִי זַיִת, שֶׁכֵּן הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי שֶׁאֵין אֲכִילָה מִצְטָרֶפֶת לִשְׁהִיָּה אֲרֻכָּה כָּזוֹ.ו וְשִׁעוּר כַּזַּיִת יִתְבָּאֵר בְּסִימָן תפ"ו,ז,4 וְשִׁעוּר פְּרָס בְּסִימָן תרי"ב:ח,5

ב וְאִם הַקָּטָן הוּא חַלָּשׁ וְאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל כְּזַּיִת בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס, אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁנִים שֶׁאַחֵר כַּיּוֹצֵא בּוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל – אֵין צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִצּוֹאָתוֹ וּמִמֵּי רַגְלָיו אֲפִלּוּ הוּא בֵּן ג' וד' שָׁנִיםט (א) (וְהוּא שֶׁעֲדַיִןי לֹא הָיָה יָכוֹל לֶאֱכֹל מִיָּמָיו כְּזַיִת דָּגָן בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס).6 אֲבָל אִם הָיָה יָכוֹל לֶאֱכֹל פַּעַם אַחַת וְאַחַר כָּךְ נֶחֱלַשׁ וְאֵינוֹ יָכוֹל – דִּינוֹ כְּגָדוֹל שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְחִיק מִצּוֹאָתוֹיא וּמִמֵּי רַגְלָיו (וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ יָכוֹל).7 וַאֲפִלּוּ לֹא אָכַל דָּגָן מִיָּמִים רַבִּים, וַאֲפִלּוּ לֹא אָכַל מֵעוֹלָם, שֶׁאַף שֶׁצּוֹאָה זוֹ אֵינָהּ מִדָּגָן מִכָּל מָקוֹם (כָּל שֶׁהָיָה יָכוֹל לֶאֱכֹל כְּזַיִת דָּגָן בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס)8 – בְּנֵי מֵעַיִם מַסְרִיחִים כָּל מִינֵי מַאֲכָל שֶׁיֹּאכַל.יב וְכָל זֶה מִן הַדִּין אֲבָל טוֹב וְיָשָׁר לִקְרוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁהוּא נָקִי לְגַמְרֵי אֲפִלּוּ מִצּוֹאַת תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹיג (אִם אֶפְשָׁר בְּקַּל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִסּוּר בַּדָּבָריד):

ג אִם הָיָה עוֹמֵד בְּתְפִלָּה וְרָאָה צוֹאָה כְּנֶגְדּוֹטו בָּרִחוּק ד' אַמּוֹת (וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר פָּנָיו מִמֶּנָּה מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲזִיר פָּנָיו כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי קָדָשִׁיםטז) – יֵלֵךְ לְפָנָיו כְּדֵי שֶׁיִּזְרְקֶנָּה מֵאַחֲרָיו ד' אַמּוֹת. וְאִם אִי אֶפְשָׁר כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו נָהָריז אוֹ דָּבָר אַחֵר הַמְעַכֵּביח – יֵלֵךְ בִּכְדֵי שֶׁיַּנִּיחֶנָּה לִצְדָדִים ד' אַמּוֹת. וְכֵן בִּקְרִיאַת שְׁמַע,יט אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ.9 וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר אֶלָּא לְמָקוֹם שֶׁפָּסַק וְלֹא לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה אוֹ הַקְּרִיאַת שְׁמַע, אַף עַל פִּי שֶׁהִתְפַּלֵּל וְקָרָא כְּנֶגֶד הַצּוֹאָה,כ לְפִי שֶׁאֵין זֶה "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה",כא,10 כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיְתָה ד' אַמּוֹת סְבִיבוֹ, שֶׁבָּהֶן לְבַדָּם הוּא שֶׁמְּחֻיָּב לִבְדֹּק שֶׁלֹּא תְּהֵא בָּהֶם צוֹאָה אִם הוּא מָקוֹם שֶׁרָאוּי לְהִסְתַּפֵּק בְּצוֹאָה, וְאִם לֹא בָּדַק בָּהֶן פּוֹשֵׁעַ הוּא וּתְפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה,כב אֲבָל לֹא הִטְרִיחוּ לִבְדֹּק לְפָנָיו כִּמְלֹא עֵינָיו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּמָקוֹם הָרָאוּי לְהִסְתַּפֵּק בּוֹ בְּצוֹאָה:כג