ב"ה

לימוד וערכים ספרים שולחן ערוך הרב הלכות קריאת שמע

שולחן ערוך: סימן סו

מהוצאת

סימן סו בְּאֵיזֶה מָקוֹם יָכוֹל לְהַפְסִיק וּבְאֵיזֶה מָקוֹם לֹא יַפְסִיק וּבוֹ י"ג סְעִיפִים:

א אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לְסַפֵּר בְּבִרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה א וַאֲפִלּוּ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁב^,1 – הִתִּירוּ שְׁאִילַת שָׁלוֹם מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.ג^,2

כֵּיצַד?ד בֵּין פֶּרֶק לְפֶרֶק3 – שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם אָדָם נִכְבָּד מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ,ה וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.ו וּמֻתָּר לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם הַקּוֹרֵא אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהָשִׁיב לוֹ.ז וּמִי שֶׁלֹּא רָאִינוּ שֶׁיַּקְפִּיד עַל חֲבֵרוֹ כְּלָל – לֹא יַפְסִיק אֲפִלּוּ בֵּין הַפְּרָקִיםח^,5 (בֵּין לְהָשִׁיב בֵּין לִשְׁאֹל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד).4

וּבְאֶמְצַע הַפֶּרֶק – שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם אָדָם מִי שֶׁהוּא יָרֵא מִמֶּנּוּ, כְּגוֹן אָבִיו,ט שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ:י^,6 "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ", אוֹ רַבּוֹ, שֶׁאָמְרוּ בּוֹ:יא^,7 מוֹרָא רַבָּךְ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם נִכְבָּד.

וְכָל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא מֻפְלָג בְּדוֹרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַבּוֹ – הוּא גַּם כֵּן בִּכְלַל מוֹרָא.יב וְאִם אֵינוֹ מֻפְלָג בְּדוֹרוֹ רַק שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה – אֵינוֹ בִּכְלַל מוֹרָא אֶלָּא בִּכְלַל כָּבוֹד. אֲבָל אִם הַקּוֹרֵא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ – אֵין מַפְסִיק לוֹ אֶלָּא כְּמוֹ לִשְׁאָר כָּל אָדָם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם:יג

ב כָּל מָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק – מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק,יד^,8 חוּץ מִפָּסוּק "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" שֶׁלֹּא יַפְסִיק בּוֹ כְּלָל,טו אִם לֹאטז מִפְּנֵי מִי שֶׁיָּרֵא מִמֶּנּוּ שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ. וְהוּא הַדִּין לְ"בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד", שֶׁגַּם הוּא בִּכְלַל הַיִּחוּד. וּמִטַּעַם זֶה אֵין לְהַפְסִיק גַּם כֵּן בֵּין "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" לְ"בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד",יז

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםיח שֶׁאֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע שְׁאָר הַפְּסוּקִים – לֹא יַפְסִיק אֶלָּא בְּסִיּוּם עִנְיָן, אֲבָל לֹא בְּאֶמְצַע הָעִנְיָן, כְּגוֹן פָּסוּק "וְשַׂמְתֶּם וְגו'" – יָכוֹל לְהַפְסִיק בֵּין "נַפְשְׁכֶם" לְ"וּקְשַׁרְתָּם" שֶׁהוּא עִנְיָן אַחֵר, אֲבָל עַד "נַפְשְׁכֶם" לֹא יַפְסִיק בֵּין תֵּבָה לְתֵבָה שֶׁהוּא בְּאֶמְצַע הָעִנְיָן. וְאִם פָּסַק – חוֹזֵר לִתְחִלַּת הַפָּסוּק (שֶׁהַאֵיךְ יַתְחִיל מֵאֶמְצַע הָעִנְיָן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה פֵּרוּשׁ כְּלָל לִדְבָרָיו),יט^,9

וּלְעִנְיַן מַעֲשֶׂה,כ כְּשֶׁמַּפְסִיק לַעֲנִיַּת קַדִּישׁ וְלִקְדֻשָּׁה וּלְ"בָרְכוּ" כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵרכא^,10 – יָכוֹל לְהַפְסִיק אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הָעִנְיָן, וְלִסְמֹךְ עַל בַּעֲלֵי סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָהכב שֶׁלֹּא חִלְּקוּ בְּכָךְ וְהִתִּירוּ בְּכָל עִנְיָן, וּכְדַאי הֵם לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם לְצֹרֶךְ מִצְוָה רַבָּה כָּזוֹ, אִם אִי אֶפְשָׁר לְמַהֵר לְהַגִּיעַ לְסִיּוּם עִנְיָן וְלַעֲנוֹת עִם הַצִּבּוּר. אֲבָל כְּשֶׁחוֹזֵר לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק – יֵשׁ לָחוּשׁ לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה לַחֲזֹר לִתְחִלַּת הַפָּסוּק:

ג אִם שָׁכַח לְהָנִיחַ צִיצִית וּתְפִלִּין – יֵשׁ אוֹמְרִיםכג שֶׁיָכוֹל לְהַפְסִיק בֵּין הַפְּרָקִים לַהֲנִיחָן וּלְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן.כד וְיֵשׁ אוֹמְרִיםכה שֶׁתְּפִלִּין מִפְּנֵי שֶׁחוֹבָה לִקְרוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל בָּהֶן כְּדֵי לְקַבֵּל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָהכו^,11 – מַפְסִיק לַהֲנִיחָן וִיבָרֵךְ גַּם כֵּן.כז^,12 אֲבָל צִיצִית אֵינָהּ חוֹבַת הַגּוּףכח שֶׁאִם אֵין עָלָיו טַלִּית13 פָּטוּר מִצִּיצִית,14 וְיָכוֹל לִקְרוֹת וְאֵינוֹ כְּמֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר,כט^,15 כֵּיוָן שֶׁאֵין עָלָיו טַלִּית הַחַיֶּבֶת בַּצִּיצִית. לְפִיכָךְ אָסוּר לְהַפְסִיק בְּבִרְכָּתָן אֲפִלּוּ בֵּין הַפְּרָקִים שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, אֶלָּא לוֹבְשָׁן בְּלֹא בְּרָכָה,ל וּלְאַחַר הַתְּפִלָּה יְמַשְׁמֵשׁ בָּהֶן וִיבָרֵךְ.לא וְכֵן יֵשׁ לִנְהֹג הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה:לב

דלַעֲנִיַּת קַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה וּ"בָרְכוּ"לג וָ"מוֹדִים"לד – מַפְסִיק אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק וַאֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק,לה^,16 שֶׁאִם מַפְסִיק לִשְׁאֹל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּלְהָשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד שֶׁל בָּשָׂר וָדָם – קַל וָחֹמֶר לַכָּבוֹד שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.לו וּמִטַּעַם זֶה הוּא הַדִּין אִם שָׁמַע קוֹל רְעָמִים – יַפְסִיק וִיבָרֵךְ:לז^,17

ה כְּשֶׁמַּפְסִיק לְ"מוֹדִים" – יִשְׁחֶה וְיֹאמַר "מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ" וְלֹא יוֹתֵר,לח שֶׁבָּזֶה דַּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִרְאֶה כְּכוֹפֶר בְּמִי שֶׁחֲבֵרָיו מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לוֹ.לט

וּכְשֶׁמַּפְסִיק לְ"בָרְכוּ" – לֹא יֹאמַר רַק "בָּרוּךְ ה' הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד", וְלֹא נֻסָּח "יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח כו'"מ^,18 שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מִנְהָג,מא וַאֲפִלּוּ בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה אֵין מַפְסִיקִין לְאָמְרוֹ.מב

וּכְשֶׁמַּפְסִיקִים לְקַדִּישׁ – יֹאמַר "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא" עַד "יִתְבָּרֵךְ"מג וְעַד בִּכְלָל, וְיִשְׁמַע מֵהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר עַד "וְאִמְרוּ אָמֵן", וְיַעֲנֶה אָמֵן,מד^,19 כִּי יֵשׁ מַחֲלֹקֶת אִם חַיָּב לוֹמַר כָּל הַנֻּסָּח מִ"יִתְבָּרֵךְ" וְאֵילָךְ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן (נ"ה) [נ"ו],מה לָכֵן אֵין לְהַפְסִיק בַּאֲמִירָתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק.מו וּמִכָּל מָקוֹם תֵּבַת "יִתְבָּרֵךְ" צָרִיךְ לוֹמַר, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם. וּמִ"תִּתְקַבֵּל" וְאֵילָךְ לֹא יַעֲנֶה אָמֵן, כִּי אֵינָה אֶלָּא מִנְהָג.מז וְכָל שֶׁכֵּן הַנּוֹהֲגִין לוֹמַר20 "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא וְגו'" קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר יִתְגַּדַּל,מח שֶׁאֵין מַפְסִיקִין לְאָמְרוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק.מט

וּבִקְּדֻשָּׁה – יֹאמַר רַק "קָדוֹשׁ" וּ"בָרוּךְ", וְלֹא "יִמְלֹךְ", שֶׁ"יִמְלֹךְ" אֵין אוֹמְרִים הַמַּלְאָכִים, וְאֵינוֹ מֵעִקָּר הַקְּדֻשָּׁה.נ וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵרנא שֶׁגַּם "יִמְלֹךְ" הוּא מֵעִקַּר הַקְּדֻשָׁה. וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.נב^,21 וּלְדִבְרֵי הַכֹּל נֻסַּח שֶׁמּוֹסִיפִין בְּשַׁבָּת – אֵינוֹ מִנֻּסַּח הַקְּדֻשָּׁה,נג וְאֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק.נד^,22

וְעַל בִּרְכַּת הַתּוֹרָה יַעֲנֶה "בָּרוּךְ ה' הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד", וְגַם אָמֵן אַחַר "נוֹתֵן הַתּוֹרָה",נה^,23 מִפְּנֵי שֶׁבְּרָכָה זוֹ הִיא גַּם כֵּן כְּמוֹ דָּבָר שֶׁבִּקְּדֻשָׁה,24 שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ נֶאֱמֶרֶת עַל קְרִיאַת סֵפֶר תּוֹרָה אֶלָּא כְּשֶׁקּוֹרִין בַּעֲשָׂרָה.נו

אֲבָל אַחַר שְׁאָר בְּרָכוֹת אֵין עוֹנִין אָמֵן בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ אֲפִלּוּ בֵּין הַפְּרָקִים, חוּץ מִן אָמֵן שֶׁעוֹנִין אַחַר בִּרְכַּת "הָאֵל הַקָּדוֹשׁ" וְאָמֵן שֶׁאַחַר "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה"נז^,25 שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דִּין דָּבָר שֶׁבִּקְּדֻשָּׁהנח – עוֹנִין אוֹתָן אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק:

ו כֹּהֵן שֶׁהָיָה קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּקְרָאוּהוּ לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה26 – יֵשׁ אוֹמְרִיםנט שֶׁאֵינוֹ מַפְסִיק, שֶׁלֹּא אָמְרוּס לְהַקְדִּימוֹ27 אֶלָּא מִשּׁוּם כְּבוֹד כְּהֻנָּתוֹ, וְאִם הָיָה פָּנוּי וּמַקְדִּימִין אַחֵר לְפָנָיו – נִמְצָא מְקִלִּין לִכְבוֹד כְּהֻנָּתוֹ, אֲבָל זֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִקְרוֹת מִשּׁוּם קְרִיאַת שְׁמַע – אֵין בְּכָאן זִלְזוּל לִכְבוֹד כְּהֻנָּתוֹ בְּמַה שֶּׁעוֹלֶה יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹמוֹ.

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםסא שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּקְרָאוּהוּ לַעֲלוֹת לְסֵפֶר תּוֹרָה – מַפְסִיק אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק, קַל וָחֹמֶר מִכְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת וְיִרְאָתָם.28 וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ.סב וְאֵין לְשַׁנּוֹת הַמִּנְהָג, מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת.סג

וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יִקְרָא עִם הַחַזָּן29 כְּלַל,30 וְיִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵי הָאוֹמְרִיםסד שֶׁיָכוֹל לְבָרֵךְ עַל שְׁמִיעָה מֵהַחַזָּןסה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קמ"א.סו^,31 וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יַפְסִיק וְיֹאמַר לְהַחַזָּן32 שֶׁיֹּאמַר "מִי שֶׁבֵּרַךְ".סז

וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר לָרֹאשׁ אֲפִלּוּ שָׁהָה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁהָה בִּרְצוֹנוֹ שֶׁזֶּה אֵינוֹ נִקְרָא אֹנֶס כְּלָל,סח וּבְלֹא אֹנֶס כְּלָל – הַכֹּל מוֹדִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס"ה:סט

ז וְאֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים:ע^,33 בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה, בֵּין שְׁנִיָּה לִ"שְׁמַע", בֵּין "שְׁמַע" לִ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ", בֵּין "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" לְ"וַיֹּאמֶר". אֲבָל בֵּין "וַיֹּאמֶר" לֶ"אֱמֶת וְיַצִּיב" – לֹא יַפְסִיק בְּשׁוּם עִנְיָן,עא שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בֵּין "ה' אֱלֹקֵיכֶם" לֶ"אֱמֶת",עב^,34 מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַרעג^,35 "וַה' אֱלֹקִים אֱמֶת", אֶלָּא יֹאמַרעד "אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם אֱמֶת", וְאָז יַפְסִיק כְּדִין הֶפְסֵק בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק. וְיֵשׁ לִזָּהֵר לוֹמַר גַּם "וְיַצִּיב", לְפִי שֶׁ"וְיַצִּיב" הוּא גַּם כֵּן לְשׁוֹן אֱמֶת, עַל כֵּן אֵין לְהַפְסִיק בֵּי[נוֹ] לְ"ה' אֱלֹקֵיכֶם" בְּדִבּוּר אַחֵר אֶלָּא בְּמִלַּת "אֱמֶת" בִּלְבַדָּהּ:עה

ח אִם פָּסַק מִפְּנֵי הַיִּרְאָה אוֹ הַכָּבוֹדעו^,36 אַחַר שֶׁאָמַר "אֱמֶת", וְכֵן אִם סִיֵּם "ה' אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת" קֹדֶם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, וּמַמְתִּין עַל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיֹּאמַר עִמּוֹ בִּרְכַּת "אֱמֶת וְיַצִּיב"עז – אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹמֵר "אֱמֶת",עח אֶלָּא מַתְחִיל מִ"וְיַצִּיב" אוֹ מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק:

ט צָרִיךְ לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּהעט^,37 מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קי"א,פ וְלֹא יַפְסִיק אַחַר שֶׁסִּיֵּם "גָּאַל יִשְׂרָאֵל" אֲפִלּוּ כְּמוֹ בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק.פא

וְלָכֵן יֵשׁ אוֹמְרִיםפב שֶׁאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר "גָּאַל יִשְׂרָאֵל", לֹא אַחַר בִּרְכַּת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנוֹהֲגִין לַעֲנוֹת אַחַר בִּרְכוֹת עַצְמוֹ בְּסִיּוּם ב' אוֹ ג' בְּרָכוֹת,פג^,38 וְלֹא אַחַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִיםפד שֶׁעֲנִיַּת אָמֵן אֵינָהּ חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק, כֵּיוָן שֶׁהִיא צֹרֶךְ הַבְּרָכָה וְסִיּוּמָהּ. וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לַעֲנוֹת אָמֵן בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה אַחַר שֶׁמְּסַיֵּם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּרָכָה זוֹ,39 אֲבָל לֹא אַחַר בִּרְכַּת עַצְמוֹ,פה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ"ד.פו

וּמִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת לְדִבְרֵי הַכֹּל – יוּכַל לְכַוֵּן לְסַיֵּם עִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, וְאָז אֵינוֹ מְחֻיָּב לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, לְפִי מִנְהָגֵנוּ שֶׁאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר בִּרְכַּת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ אַחַר "יִשְׁתַּבַּח", וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִמְּקוֹמוֹת שֶׁמֻּתָּר לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר,פז כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם וּבְסִימָן נ"א.פח

וְיֵשׁ מְדַקְדְּקִים לְהַמְתִּין בְּ"צוּר יִשְׂרָאֵלפט^,40 כְּדֵי לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר.צ (א) וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה בַּעֲנִיַּת אָמֵן, אֲפִלּוּ אָמֵן שֶׁאַחַר בְּרָכָה זוֹ בְּעַצְמָהּ,צא^,41 אֶלָּא בְּאָמֵן שֶׁהוּא כְּמוֹ דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בִּלְבַד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָהצב^,42 (וּלְפִיכָךְ אֵין לָזוּז בָּזֶה מֵהַמִּנְהָג, אוֹ יַעֲשֶׂה בְּעִנְיָן שֶׁיּוֹצֵא לְדִבְרֵי הַכֹּל):

י אֵין לְהַפְסִיק לַעֲנוֹת קַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּהצג כְּמוֹ שֶׁאֵין מַפְסִיקִין בַּתְּפִלָּה עַצְמָהּ,צד^,43 שֶׁמִּסִּיּוּם הַגְּאֻלָּה הוּא הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה.צה וְכֵיצַד הוּא עוֹשֶׂה?44 מַמְתִּין בְּ"שִׁירָה חֲדָשָׁה" כְּדֵי לַעֲנוֹת,צו וַאֲפִלּוּ אִם שׁוֹהֶה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס"ה:צז

יא מִי שֶׁאֵין לוֹ תְּפִלִּין וְהַצִּבּוּר מִתְפַּלְלים – מוּטָב שֶׁיִּתְעַכֵּב עַד אַחַר תְּפִלַּת הַצִּבּוּר לִשְׁאֹל לוֹ תְּפִלִּין מֵחֲבֵרוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְיִתְפַּלֵּל בִּתְפִלִּין וִיקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה,צח^,45 מִמַּה שֶּׁיִּתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר בְּלֹא תְּפִלִּין וְיָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעַצְמוֹ.צט^,46

אֲבָל מִי שֶׁמִּתְיָרֵא שֶׁמָּא יַעֲבֹר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע47 עַד שֶׁיִּמְצָא תְּפִלִּין – קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִלִּין. וְאִם מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יַעֲבֹר גַּם זְמַן תְּפִלָּה48 – מִתְפַּלֵּל גַּם כֵּן, וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ תְּפִלִּין לְיָדוֹ אַחַר כָּךְ – יְנִיחֵן בְּמִנְחָה, אוֹ יְנִיחֵן בְּאֶמְצַע הַיּוֹם וְיֹאמַר בָּהֶם אֵיזֶה מִזְמוֹר.ק^,49

וְאִם בָּאוּ לְיָדוֹ בֵּין קְרִיאַת שְׁמַע לִתְפִלָּהקא – (ב) יֵשׁ אוֹמְרִיםקב^,50 שֶׁאֵין מַפְסִיקִין לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן אֶלָּא בֵּין הַפְּרָקִים אֲבָל לֹא בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק, לְפִיכָךְ מִ"וַיֹּאמֶר" וְאֵילָךְ51 – יְנִיחֵן בְּלֹא בְּרָכָה, וְאַחַרהַתְּפִלָּה יְמַשְׁמֵשׁ בָּהֶם וִיבָרֵךְ.קג (ג)

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםקד^,52 אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק יָכוֹל לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן, אֲבָל לֹא בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה,קה שֶׁהֲרֵי דִּינוֹ כְּמוֹ בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה מַמָּשׁ אֲפִלּוּ לַעֲנוֹת קַדִּישׁ אוֹ קְדֻשָּׁה שֶׁהִיא מִצְוָה עוֹבֶרֶת,53 וְכָל שֶׁכֵּן בְּבִרְכַּת הַתְּפִלִּין שֶׁיָכוֹל לְבָרֵךְ אַחַר כָּךְ. וְכֵן יֵשׁ לִנְהֹג.קו

וְכָל זֶה בִּתְפִלִּין שֶׁהֵן חוֹבָה לִתְפִלָּה כְּדֵי לְקַבֵּל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, אֲבָל צִיצִית שֶׁאֵין חוֹבַת הַגּוּף אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו טַלִּית הַחַיֶּבֶת בַּצִּיצִית54 – לֹא יַפְסִיק לְהִתְעַטֵּף בָּהּ בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּהקז אֲפִלּוּ בְּלֹא בְּרָכָה,קח שֶׁהָעִיטּוּף חָשׁוּב גַּם כֵּן הֶפְסֵק בַּתְּפִלָּה עַצְמָהּקט כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן (צ"ג) [צ"ז],קי וְהוּא הַדִּין בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה כֵּיוָן שֶׁאֵין בּוֹ צֹרֶךְ כָּל כָּךְ לִתְפִלָּה, אֲבָל קֹדֶם שֶׁסִּיֵּם "גָּאַל יִשְׂרָאֵל" יָכוֹל לְהִתְעַטֵּף בְּלֹא בְּרָכָה אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ לַעֲסֹק בִּמְלַאכְתּוֹ מֻתָּר בְּעוֹד שֶׁהוּא קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע חוּץ מִבְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס"ג:קיא

יב כָּל מִי שֶׁלֹּא אָמַר בִּרְכַּת "אֱמֶת וְיַצִּיב" שַׁחֲרִיתקיב (כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּהוּקיג) וְ"אֱמֶת וֶאֱמוּנָה" עַרְבִית אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהַבְּרָכוֹת אֵינָן מְעַכְּבוֹת אֶת קְרִיאַת שְׁמַעקיד (אֲפִלּוּ לֹא אֲמָרָן כְּלָל55) – לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת הַמִּצְוָה כְּתִקּוּנָהּ,קטו^,56 שֶׁנֶּאֱמַר:קטז^,57 "לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת", וּבִרְכַּת "אֱמֶת וְיַצִּיב" כֻּלָּהּ הוּא עַל חֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם וּבָקַע לָהֶם הַיָּם וְהֶעֱבִירָם, וּבִרְכַּת "אֱמֶת וֶאֱמוּנָה" מְדַבֵּר בָּהּ גַּם עַל הָעֲתִידוֹת, שֶׁאָנוּ מְצַפִּים שֶׁיְּקַיֵּם לָנוּ הַבְטָחָתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְגָאֳלֵנוּ מִיָּד מְלָכִים וּמִיָּד עָרִיצִים, וְלָשׂוּם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וּלְהַדְרִיכֵנוּ עַל בָּמוֹת אוֹיְבֵינוּ, כָּל אֵלֶּה הַנִּסִּים הַתְּדִירִים תָּמִיד.קיז

וּבְסוֹף בְּרָכָה חוֹזֵר לִגְאֻלַּת מִצְרַיִם, כְּדֵי לִסְמֹךְ לְ"גָאַל יִשְׂרָאֵל"קיח^,58 שֶׁהוּא לְשׁוֹן עָבָר.קיט וּמַה שֶּׁנּוֹהֲגִים לְסַיֵּם בְּ"מַעֲרָבִית"קכ^,59 "מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ" – אֵין לִמְחוֹת, מִפְּנֵי שֶׁלְשׁוֹן זֶה כּוֹלֵל גַּם כֵּן לְשׁוֹן עָבָר,60 שֶׁלְשׁוֹן "גּוֹאֵל" כּוֹלֵל עָבָר וְהֹוֶה וְעָתִידקכא (כְּמוֹ "מוֹצִיא לֶחֶם" שֶׁכּוֹלֵל גַּם עָבָר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס"זקכב).

וְצָרִיךְ לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם וּמַלְכוּת וּקְרִיעַת יַם סוּף וּמַכּוֹת בְּכוֹרוֹת בֶּ"אֱמֶת וְיַצִּיב".קכג^,61 וְכֵן בֶּ"אֱמֶת וֶאֱמוּנָה".קכד וְאִם לֹא הִזְכִּיר אַחַת מֵהֶן – לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ (וּמַחֲזִירִין אוֹתוֹקכה).

אֲבָל שְׁאָר הַנֻּסָּח, אִם שִׁנָּה אוֹתוֹ וְלֹא אָמַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן אֶלָּא בְּנֻסָּח אַחֵר,קכו וַאֲפִלּוּ אִם דִּלֵּג הַרְבֵּה – יָצָא.קכז וְכֵן הוּא בְּנֻסַּח שְׁאָר כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֲרֻכּוֹת. וְלֹא אָמְרוּקכח^,62 שֶׁהַמְשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים63 לֹא יָצָא, אֶלָּא כְּשֶׁמְּשַׁנֶּה בִּפְתִיחָתָן אוֹ בַּחֲתִימָתָן, אֲבָל שְׁאָר הַנֻּסָּח – אֵינוֹ מְעַכֵּב אֶלָּא הַתֵּבוֹת שֶׁפֵּרְטוּ חֲכָמִים שֶׁהֵן מְעַכְּבוֹת,קכט כְּגוֹן אֵלּוּ שֶׁאָמַרְנוּ (וּכְגוֹן בְּרִית וְתוֹרָה וּמַלְכוּת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן,קל^,64 וּגְשָׁמִים בַּתְּפִלָּה,קלא^,65 וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן):

יג אִם אֵין פְּנַאי לָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּעוֹנַת קְרִיאַת שְׁמַע וְלִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּהקלב – יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתָהּ בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ,קלג וְאַחַר כָּךְ יִקְרָאֶנָּה בְּבִרְכוֹתֶיהָ, וְיִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. (ד) וְיֵשׁ אוֹמְרִיםקלד שֶׁיָּכוֹל גַּם כֵּן לוֹמַר בְּרָכוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ וּלְשַׁיֵּר בִּרְכַּת "אֱמֶת וְיַצִּיב", וְאַחַר כָּךְ לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה:66

הערות שוליים

א.

עיין סימן סח.

ב.

תוס' ברכות יג, א. על הכל סימן ג בשם רבינו שמעיה. מ"א בריש הסימן.

ג.

והטעם להיתר זה עיין לקמן סימן קפג סי"א. ועיי"ש לענין בהמ"ז. ולענין תפלה עיין לקמן רס"י קד. ולענין פסוד"ז עיין לעיל סימן נא ס"ה. ולענין בין ברכה לאכילה עיין לקמן סימן רו ס"ג. סדר ברה"נ רפ"ט.

ד.

משנה ברכות יג, א. ופירש"י שם. טור ושו"ע ס"א.

טור. לבוש ס"א.

לבוש שם.

מ"א ס"ק ב.

ספר החינוך מצוה תכ. אליה רבה ס"ק ב.

ט.

רשב"א ברכות שם (וארחות חיים הלכות קריאת שמע סימן כו) בשם הגאונים. רא"ש ברכות פ"ב סימן ה. טור ושו"ע שם.

י.

ויקרא יט, ג.

יא.

אבות פ"ד מי"ב.

יב.

תרומת הדשן סימן קלח. מ"א סק"ב.

יג.

מ"א שם. ועיין דרכי החיים ברכות ח"ג סק"א.

יד.

ירושלמי פ"ב דברכות סוף ה"א. הובא בתוס' וברא"ש שם. טור ושו"ע ס"א.

טו.

ב"י ד"ה ומ"ש ואפילו. כסף משנה פ"ב מהלכות קריאת שמע הט"ו בשם הרמ"ך. שו"ע שם.

טז.

שו"ע שם. וראה רא"ש שם.

יז.

ב"י שם. וכ"ה בסידור ד"ה וכן אין. ועיין מסגרת השלחן סט"ז סק"ז.

יח.

כסף משנה שם בשם רבינו מנוח. מ"א ס"ק ג.

יט.

עיין תהל"ד סק"א.

כ.

וכ"ה בסידור ד"ה ומכל מקום.

כא.

לקמן סעיף ד.

כב.

עיין דרכי החיים הל' קריאת שמע ח"ב סק"א.

כג.

שבלי הלקט סימן טו.

כד.

בדק הבית. שו"ע סעיף ב.

כה.

הרב רבינו יונה ברכות טו, א ד"ה והורה (שכותב חילוק זה גבי בין קריאת שמע לתפלה, כדלקמן סי"א, ומלשונו משמע שכ"ה בכל ברכות קריאת שמע, גם קודם קריאת שמע. וכ"מ בתוס' ברכות יד, ב ד"ה ומנח, ובהגהות מיימוניות פ"ג מהל' קריאת שמע אות ב, שחילוק זה הוא גם קודם קריאת שמע). רא"ש ברכות פ"ב סימן י (שמבאר טעמי החילוק, אף דמיירי בין קריאת שמע לתפלה) ובתשו' כלל ד סימן א (לברך על התפילין בין אהבה לקריאת שמע, כדלקמן סימן פ ס"ג). ארחות חיים הלכות תפילין סימן יא בשם גאון (כנ"ל). דרכי משה ס"ק א בשם מוהר"א מפראג ובסימן נד ס"ק א בשם אור זרוע (כת"י) בשם תשובת הגאונים (שלא לברך על הציצית בברכות ראשונות של קריאת שמע).

כו.

כדלעיל סימן לח סעיף ז. לקמן סעיף יא וש"נ.

כז.

ארחות חיים שם בשם גאון. שו"ת רא"ש שם. ועיין יגדי"ת (נ.י.) חוב' ו ע' נא. חוב' עא ע' רכט. אהלי שם ח"ח ע' ר.

כח.

כדלעיל סימן יז ס"ג. סימן כד ס"א. משא"כ תפילין, כדלעיל סימן יד סי"ב. סימן לח סי"א.

כט.

עיין לעיל רס"י ח וש"נ. ולענין תפילין, עיין לעיל סימן כה ס"א. סימן לד ס"ה. סימן לח ס"ז.

ל.

דרכי משה שם בשם מוהר"א מפראג ובשם אור זרוע בשם הגאונים. תשב"ץ (המובא במ"א סק"ד) בשם מהר"מ (שו"ת פראג סימן רעג).

לא.

ב"י. תוס' ברכות שם ד"ה ומנח תפילין (בשם הר"מ מקוצי). לבוש שם סעיף ב. וראה גם לעיל סימן ח ס"כ.

לב.

רמ"א ס"ב, לפירוש המ"א שם. ואם הגיעו לידיו באמצע פסוד"ז עיין לעיל סימן נג ס"ג. ואם הגיעו לידיו בין קריאת שמע לתפלה עיין לקמן סי"א.

לג.

ראבי"ה סימן מז. שבלי הלקט סימן טו. רא"ש ברכות פ"ב סימן ה. המאורות ברכות יד, א בשם בעל ההשלמה ור' יצחק אבן גיאת.

לד.

המאורות שם. הרב רבינו יונה ברכות יד, א ד"ה ר' יהודה אומר באמצע כו'.

לה.

על הכל סימן ג. שו"ע סעיף ג [ועיין לחם חמודות ברכות פ"ב אות כד. מירושלמי דלעיל סעיף ב]. והיינו אפילו באמצע ענין כדלעיל ס"ב וש"נ. וכ"ה בסידור ד"ה וכן אין.

לו.

ראבי"ה ושבלי הלקט שם. מ"א ס"ק ה. ועיין דרכי החיים הל' קריאת שמע ח"ב סק"א. יגדי"ת (נ.י.) ח, נ.

לז.

מ"א שם.

לח.

לבוש סעיף ג. ט"ז ס"ק ג. מ"א ס"ק ו בשם מהר"ם בהקדמת סמ"ק (מהדורת קראקא שנ"ו). וראה רבינו יונה שם. וכ"ה בסידור ד"ה כשמפסיק.

לט.

כדלקמן סימן קכז סעיף א. ועיין ברכות כא, ב. רש"י שם ד"ה רב הונא סבר. ותוס' שם ד"ה עד. טור סימן קט.

מ.

דרכי משה. רמ"א שם סעיף ג.

מא.

כדלעיל סימן נז סעיף ד וש"נ. וראה גם לקמן סימן קכד ס"ח.

מב.

דיני ההפסקות בפסוד"ז — לעיל סימן נא ס"ג־ה וש"נ.

מג.

באר היטב ס"ק ז.

מד.

לחם חמודות ברכות פ"ב אות כג. הובא במ"א ס"ק ו.

מה.

סעיף ז.

מו.

מ"א שם.

מז.

לחם חמודות ומ"א שם. וכמבואר ברמב"ם בסדר תפלות כל השנה נוסח הקדיש.

מח.

כדלעיל סימן נו סעיף ד וש"נ.

מט.

של"ה דין קריאת שמע של ערבית וב"ח סימן רלו בשם רש"ל בהגהות הטור. מ"א סימן נו ס"ק ז.

נ.

לחם חמודות שם.

נא.

הגהת יש נוחלין אזהרת התפלה אות יב.

נב.

מ"א ס"ק ו. ובסידור ד"ה כשמפסיק פסק כסברא השניה. וראה גם לקמן סימן קט ס"ג.

נג.

הגהות יש נוחלין אזהרת התפלה ריש אות יד. מ"א סימן קכה ס"ק א.

נד.

לחם חמודות שם. עטרת זקנים ס"ק ב. וראה גם לקמן סימן קכד סי"א. יגדי"ת (נ.י.) חוב' לה ע' רמא.

נה.

לחם חמודות שם. מ"א ס"ק ו. וכ"ה בסידור ד"ה ועל ברכות.

נו.

לחם חמודות שם. ועיין תהל"ד סק"ג.

נז.

ירושלמי ברכות פ"ד ה"ו. סמ"ק סימן קד הובא בטור. על הכל סימן ג בשם מורו הר"ם מאייוורא. תרומת הדשן סימן יא. רמ"א סעיף ג.

נח.

דרכי משה. רמ"א שם וסימן קט סעיף א.

נט.

שו"ת רשב"א ח"א סימן קפה. הובא בב"י סימן קלה. דיעה הב' בשו"ע ס"ד.

ס.

גטין נט, ב.

סא.

טור בשם ספר המנהיג. דיעה הא' בשו"ע שם.

לבוש סעיף ד.

מ"א ס"ק ח.

זהר ח"ב רו, א.

לחם חמודות פ"ב דברכות סוף אות כג. הובא במ"א שם.

סו.

סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו וע"ש בט"ז ס"ק ג.

מ"א שם.

מ"א שם.

סעיף א.

משנה ברכות יג, א. וגמרא שם יד סע"א. טור ושו"ע סעיף ה.

עא.

תלמידי רבינו יונה ברכות שם ד"ה אלו הן בשם רבני צרפת. רא"ש פ"ב דברכות סימן ח. טור בשם ר"י ושו"ע שם.

עב.

גמרא שם יד סע"א ורע"ב. ורש"י שם.

עג.

ירמי' י, י.

עד.

רא"ש שם. תלמידי רבינו יונה שם. טור ושו"ע סעיף ה.

עה.

ב"י ד"ה וכתב הרמב"ם לדעת הרא"ש.מ"א ס"ק ט.

עו.

ראה יגדי"ת (נ.י.) ח, נ.

עז.

הרב רבינו יונה ברכות יד, ב.

עח.

רבא שם. טור ושו"ע ס"ו.

עט.

ברייתא ברכות ט, ב.

פ.

סעיף א.

פא.

ע' שו"ע סעיף ט. ולקמן ס"י וסי"א וקו"א ס"ק ג. ועיין פסקי ר' ישעי' אחרון ז"ל פ"ב דברכות הלכה ב אות ב הובא בשלטי הגבורים שם ומ"א ס"ק י.

פב.

ב"י ד"ה וגומר, על פי הזוהר ח"א רה, ב. וכן הביא באליה רבא ס"ק י בשם מגיד מישרים שאמר המגיד לבית יוסף.

פג.

כדלעיל סימן נד סעיף א וש"נ.

פד.

רא"ש ברכות פ"ז סימן י. וראה שבלי הלקט סימן טז. הרב רבינו יונה ברכות מה, ב.

פה.

רמ"א סעיף ז.

פו.

סעיף א.

פז.

מ"א ס"ק יא. וכ"ה בסידור ד"ה ועל ברכות. וראה ספר המנהגים — חב"ד ע' 11.

פח.

סעיף ג. ועיין העו"ב (ירות"ו) ח, עח.

פט.

אינו בנוסח סידור רבינו, ולנוסח שלנו היינו להמתין בשירה חדשה.

צ.

מ"א שם.

צא.

הלכה ברורה ס"ק ד. אליה רבה ס"ק יג. ע' קונטרס אחרון. וראה לעיל סימן נא סוף ס"ה.

צב.

סוף סעיף ה.

צג.

מהרי"ק שורש לא הא' ענף ב מהתוספות ברכות יג, ב ד"ה שואל בשם ר"ת. על הכל סימן ג וארחות חיים הל' קריאת שמע סימן כז בשם רבינו יצחק. שו"ע ס"ט. וכ"ה בסידור ד"ה וכן אין להפסיק.

צד.

כדלקמן סימן קד ס"ה.

צה.

תרומת הדשן סימן יב.

צו.

וכ"ה בסידור ד"ה וכן אין להפסיק.

צז.

סעיף א.

צח.

סעיף ח. וראה גם לקמן קו"א ס"ק ג.

צט.

שהובא בתוס' ובמרדכי ובהגהות מיימוניות שם, וברבינו יונה שם ד"ה והורה, וברא"ש פ"ב דברכות סימן י, ומתוכן דבריהם נראה (וכן מפורש ברבינו יונה שם, וכן הוכיח בדרכי משה ס"ק ה) שמפרש דברי רבא בגמ' שם שמפסיק ומברך (ולמד מזה אף לענין להתעטף בטליתו. ובדרכי משה שם הוכיח שעל כל פנים לענין תפילין כן הוא גם דעת כל הפוסקים הנ"ל).

ק.

לתי' הא' בגמ' שם שלעולם היה רבא נוהג כן.

קא.

גמרא ברכות יד, סע"ב וטו רע"א. הרב רבינו יונה שם ד"ה הרוצה. וראה גם לעיל ס"ג. סימן לח ס"ז.

קב.

מ"א ס"ק יב. וכ"ה בסידור ד"ה מי שאין לו.

קג.

לבוש סימן נח סעיף ב. מ"א שם. וכ"ה בסדור ד"ה אבל מי. וראה לעיל סימן לד ס"ה. עיין חקרי הלכות ח"ו לח, ב.

קד.

(טור. הגהות מיימוניות הל' קריאת שמע פ"ג אות ב) עיין קונטרס אחרון (סוף ס"ק א, שמבוארת שיטה זו שמברך על התפילין).

קה.

דרכי משה ס"ק ה שפירש שב' הדיעות הנ"ל מיירי קודם גאל ישראל. ועיין קונטרס אחרון סק"א־ב, שמוכיח כדבריו.

קו.

רמ"א סעיף ח. וכ"פ בסידור ד"ה מי שאין לו. ועיין אהלי שם ח, רא.

קז.

תוס' שם. הרב רבינו יונה שם ד"ה והורה (שבברכות קריאת שמע לא יברך על ציצית). רא"ש פ"ב דברכות סימן י (שלא יפסיק בעטיפת ציצית, והיינו בין גאולה לתפלה). וראה לעיל ס"ג די"א דחילוק זה הוא גם קודם קריאת שמע.