סימן עא אָבֵל וְהָעוֹסְקִים בַּמֵּת פְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּבוֹ ו' סְעִיפִים:

א מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת שֶׁחַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו,1 אֲפִלּוּ אֵינוֹ מֻטָּל עָלָיו לְקָבְרוֹ,א כְּגוֹן שֶׁמֵּתָה אֲחוֹתוֹ נְשׂוּאָה שֶׁבַּעְלָהּ חַיָּב בִּקְבוּרָתָהּ,ב אוֹ אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בִּשְׁבִילוֹ לַעֲסֹק בְּצָרְכֵי הַקְּבוּרָה,5 אוֹ אֲפִלּוּ כְּבָר עָסַק כָּל צְרָכּוג – פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וּמִכָּל הַבְּרָכוֹתד,2 וַאֲפִלּוּ מֵעֲנִיַּת אָמֵןה,3 וּמִכָּל הַמִּצְווֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה.ו,4 וַאֲפִלּוּ אִם רוֹצֶה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִקְרוֹת, אוֹ אֲפִלּוּ לַעֲנוֹת אָמֵן שֶׁאֵינוֹ מִתְבַּטֵּל בִּשְׁבִילוֹ מִצָּרְכֵי הַמֵּתז – אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִיםח מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֵת,ט,6 שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ פָּנוּיי לְחַשֵּׁב בְּצָרְכֵי הַמֵּת וְיַחְשֹׁב בָּהֶם תָּמִיד. וַאֲפִלּוּ הוּא בְּעִיר אַחֶרֶת7 וְנוֹדַע לוֹ קֹדֶם הַקְּבוּרָה – אָסוּר, שֶׁלֹּא חִלְּקוּ חֲכָמִים.יא וְיֵשׁ מַתִּירִיםיב אִם יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיִּתְעַסֵּק בִּשְׁבִילוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הוּא בְּעִיר אַחֶרֶת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְעַסֵּק.8 וְנוֹהֲגִין כִּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָהיג (וּלְדִבְרֵי הַכֹּל בֵּן שֶׁהוּא אוֹנֵן עַל אָבִיו9 – יָכוֹל לֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלוֹמַר קַדִּישׁ עַל אָבִיו,10 כִּי זֶהוּ כְּבוֹדוֹ שֶׁל אָבִיויד).

וְכָל זֶה קֹדֶם הַקְּבוּרָה, אֲבָל מִיָּד שֶׁמַּתְחִילִין לְהַשְׁלִיךְ עָפָר עַל הַמֵּת – חַיָּב בִּקְרִיאַת שְׁמַע אִם לֹא עָבַר זְמַנָּהּ.טו וּתְפִלַּת י"ח בִּלְבַדָּהּ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ אַחַר זְמַנָּהּ שֶׁהוּא שְׁלִישׁ הַיּוֹם, אִם לֹא עָבַר עֲדַיִן חֲצוֹת הַיּוֹם.טז,11 אֲבָל אַחַר כָּךְ לֹא יִתְפַּלֵּל מִנְחָה שְׁתַּיִם לְתַשְׁלוּמִין שֶׁל שַׁחֲרִית, כֵּיוָן שֶׁהָיָה פָּטוּר בְּשַׁחֲרִית.יז וּמִטַּעַם זֶה לֹא יֹאמַר כָּל בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר,12 אֲפִלּוּ נִקְבַּר קֹדֶם שֶׁעָבַר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, כֵּיוָן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁחָל חִיּוּב הַבְּרָכוֹת דְּהַיְנוּ כְּשֶׁקָּם מִמִּטָּתוֹ הָיָה פָּטוּר מֵהֶן – אֵין צָרִיךְ לְהַשְׁלִימָן אַחַר כָּךְ. וְאִם מְבָרֵךְ – בְּרָכָה לְבַטָּלָה הִיא:יח

ב וְכָל זֶה בְּחֹל, אֲבָל בְּשַׁבָּתיט כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲסֹק בְּצָרְכֵי הַמֵּת בִּקְבוּרָתוֹכ וְאֵין אֲנִינוּת נוֹהֶגֶת כְּלָל13 – חַיָּב בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וּבְכָל הַמִּצְווֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם.14

וּלְעֵת עֶרֶב, אִם הוּא מַחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם15 לְהִתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי הַקְּבוּרָהכא,16 – פָּטוּר. אֲבָל אִם אֵינוֹ מַחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם – חַיָּב גַּם לְעֵת עֶרֶב בְּכָל הַמִּצְווֹת.כב

וְיֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית מִבְּעוֹד יוֹם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַקָּהָל קוֹרִין בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת עַד הַלַּיְלָה,כג מִכָּל מָקוֹם זֶה שֶׁיִּהְיֶה פָּטוּר בַּלַּיְלָה17 – לֹא יְבַטֵּל מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם כָּל שֶׁיָכוֹל לִקְרוֹת קֹדֶם הַלַּיְלָה, שֶׁהֲרֵי רֹב הַקָּהָל קוֹרִין כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ מִבְּעוֹד יוֹם, אִם כֵּן יָכוֹל זֶה לִסְמֹךְ עַל זֶה בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת.כד וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם מִפְּלַג הַמִנְחָה וּלְמַעְלָה,18 שֶׁהוּא לַיְלָה גָּמוּר לְעִנְיַן תְּפִלָּה לְר' יְהוּדָה.כה,19 וְאַף מִי שֶׁנָּהַג לְעוֹלָם כַּחֲכָמִיםכו – יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה אֲפִלּוּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת20 בִּמְקוֹם אֵיזֶה אֹנֶס שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רצ"ג:כז,21

ג יוֹם טוֹב שֵׁנִי22 – דִּינוֹ כְּחֹל,כח שֶׁהֲרֵי יָכוֹל לְקָבְרוֹ הַיּוֹם כְּמוֹ בְּחֹל.כט,23 וְיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן אִם רוֹצֶה לְקָבְרוֹ בּוֹ בַּיּוֹם עַל יְדֵי נָכְרִיםל,24 – דִּינוֹ כְּחֹל, שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ לְהַמְצִיא לָהֶם אָרוֹן וְתַכְרִיכִין. וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה לְקָבְרוֹ בּוֹ בַּיּוֹם – דִּינוֹ כְּמוֹ בְּשַׁבָּת.

וְדִין לֵיל יוֹם טוֹב בְּמָקוֹם שֶׁאֵין קוֹבְרִין מֵת בַּלַּיְלָה, וְכֵן בַּיּוֹם בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקָבְרוֹ מֵחֲמַת אֵיזֶה אֹנֶס – יִתְבָּאֵר בְּסִימָן תקמ"ח:לא,25

ד הַמְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ – פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִתְּפִלָּה וּמִכָּל מִּצְווֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה,לב,26 מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּמִצְוָה,לג וְכָל הָעוֹסֵק בְּמִצְוָה – לֹא הִטְרִיחַתּוּ תּוֹרָה לִטְרֹחַ בְּמִּצְווֹת אֲחֵרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל,לד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ל"ח.לה הָיוּ שְׁנַיִם מְשַׁמְּרִים – זֶה מְשַׁמֵּר וְזֶה קוֹרֵא, וְאַחַר כָּךְ מְשַׁמֵּר זֶה וְקוֹרֵא זֶה:לו

More Info

ה וְכֵן הַחוֹפֵר קֶבֶר לְמֵת פָּטוּר מִכֻּלָּןלז,27 אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת נוּחוֹ,לח כְּמוֹ ש(יִ)[נִ]תְבָּאֵר שָׁם. הָיוּ חוֹפְרִים שְׁנַיִם אוֹ יוֹתֵר כָּל הַצְּרִיכִים לְצָרְכֵי הַחֲפִירָה בְּבַת אַחַת – פְּטוּרִין.לט וְאִם יֵשׁ נוֹסָפִין – נִשְׁמָטִין וְקוֹרִין וְחוֹזְרִין אֵלּוּ הַנּוֹסָפִים וּמִתְעַסְּקִים, וְהָאֲחֵרִים נִשְׁמָטִין כְּמִסְפַּר הַנּוֹסָפִין וְקוֹרִין וְחוֹזְרִין לְהִתְעַסֵּק, וְנִשְׁמָטִים אֲחֵרִים עַד שֶׁנִּמְצָא שֶׁקָּרְאוּ כֻּלָּם, וְלֹא נִתְבַּטֵּל שׁוּם דָּבָר מֵעֵסֶק הַקֶּבֶר כְּלָל (אֲפִלּוּ רֶגַע):מ

ו אָסוּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַעמא תּוֹךְ ד' אַמּוֹת שֶׁל מֵת אוֹ תּוֹךְ ד' אַמּוֹת שֶׁל קֶבֶר,מב,28 מִשּׁוּם29 "לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ".מג,30 וְאִם קָרָא – לֹא יָצָא,מד וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת,מה שֶׁקְּנָסוּהוּ חֲכָמִים עַל שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ הָיָה שׁוֹגֵג.מו

וּבֵית הַקְּבָרוֹת הַמֻּקָּף מְחִצָּה – מֻתָּר לִקְרוֹת חוּץ לַמְּחִצָּה, אֲפִלּוּ סָמוּךְ לָהּ וּבְתוֹךְ ד' אַמּוֹת לַקְּבָרוֹת.מז,31 אֲבָל בְּתוֹךְ הַמְּחִצָּה – יֵשׁ לִמְנֹעַ אֲפִלּוּ חוּץ לְד' אַמּוֹת, שֶׁמָּא יִתְקָרֵב לְד' אַמּוֹת שֶׁל אֵיזֶה קֶבֶר בְּלִי דַּעַת. וְאִם קָרָא – יָצָא, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ אִסּוּר בָּרוּר אֶלָּא מִשּׁוּם חֲשָׁשׁ לְבַד:מח