שולחן ערוך: סימן מה

ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהֵן מְגֻלִּין, אֲבָל אִם הֵן מְכֻסִּין – אֵין כָּאן "לוֹעֵג לָרָשׁ", וּמֻתָּר בְּכָל עִנְיָן.ה וְצָרִיךְ שֶׁגַּם הָרְצוּעוֹת תִּהְיֶינָה מְכֻסּוֹת. לְפִיכָךְ אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לִכָּנֵס בִּתְפִלִּין שֶׁל יָד לְבַדָּהּ הוֹאִיל וְהִיא מְכֻסָּהו – צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּרְצוּעָה שֶׁעַל אֶצְבָּעוֹ שֶׁתִּהְיֶה גַּם כֵּן מְכֻסָּה:ז

ג בְּבֵית הַמֶּרְחָץ,2 בַּבַּיִת הַחִיצוֹןח שֶׁכָּל הָעוֹמְדִים בּוֹ הֵן לְבוּשִׁים – מֻתָּר לְהָנִיחַ שָׁם תְּפִלִּין עַל רֹאשׁוֹ וּזְרוֹעוֹ לְכַתְּחִלָּה.

וּבַבַּיִת הָאֶמְצָעִי שֶׁמִּקְצָת בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים שָׁם לְבוּשִׁים וּמִקְצָתָן עֲרֻמִּים – אָסוּר לְהָנִיחַ שָׁם תְּפִלִּין לְכַתְּחִלָּה אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שֶׁאֵין שָׁם אָדָם עָרֹם.ט אֲבָל אִם הָיוּ בְּרֹאשׁוֹ – אֵין צָרִיךְ לְחָלְצָן כְּשֶׁנִּכְנָס לְשָׁם.י^,3 וּבַבַּיִת הַפְּנִימִי שֶׁכָּל הָעוֹמְדִים בּוֹ הֵם עֲרֻמִּים, אֲפִלּוּ הָיוּ בְּרֹאשׁוֹ – צָרִיךְ לְחָלְצָן כְּשֶׁנִּכְנָס לְשָׁם, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵין שָׁם אָדָם.יא

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּמֶּרְחָץ שֶׁזֻּהֲמָתוֹ רַבָּה מֵהֶבֶל הַחַמִּין שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ, אֲבָל בְּבֵית הַטְּבִילָה אַף עַל פִּי שֶׁעוֹמְדִים בּוֹ עֲרֻמִּים, כֵּיוָן שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ בְּצוֹנֵן – אֵין בּוֹ זֻהֲמָא וּמֻתָּר לִכָּנֵס בּוֹ בִּתְפִלִּין, כְּשֶׁאֵין שָׁם אָדָם עָרֹם.יב לָכֵן מְבָרְכִין בִּרְכַּת הַטְּבִילָה בַּמִּקְוֶה אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁיָּרַד לַמַּיִם,יג^,4 אַף עַל פִּי שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַמַּיִם עוֹמְדִים שָׁם עֲרֻמִּים.יד^,5

אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם עָרֹם – אָסוּר לִכָּנֵס לְתוֹכוֹ בִּתְפִלִּין אוֹ בִּשְׁאָר כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ,טו שֶׁאָסוּר לַעֲמֹד עָרֹם בִּפְנֵי כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁטז^,6 (וְלָכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר לְכַסּוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲרֻמִּים בִּפְנֵי הַסְּפָרִים, עַיֵּן סוֹף סִימָן ערה).יז

סְלִיק הִלְכוֹת תְּפִלִּין