שולחן ערוך: סימן מ

ב כְּשֶׁהֵן בְּכִיסָן – מֻתָּר לִתְלוֹתָן.ז אֲבָל סֵפֶר תּוֹרָה – אָסוּר לִתְלוֹתָהּ אֲפִלּוּ בְּכִיסָהּ.ח וְסִדּוּרִים הַקְּבוּעִים בְּלוּחוֹת שֶׁבָּהֶן שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל כֶּסֶף – אָסוּר לִתְלוֹתָן בָּהּ, שֶׁהַלּוּחוֹת אֵינָן דּוֹמוֹת לַכִּיס, לְפִי שֶׁהֵן מְחֻבָּרוֹת לַסִּדּוּר, וַהֲרֵי הֵן כַּסִּדּוּר עַצְמוֹ:ט^,2

ג בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּפִלִּין – אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ בּוֹ מִטָּתוֹ,3 עַד שֶׁיּוֹצִיאֵן,י^,4 אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה לִפְנֵיהֶם מְחִצָּה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִיםיא^,5 אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְגֻלִּין,יב אוֹ שֶׁיְּכַסֵּן שְׁנֵי כִּסּוּיִים כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי.יג וְהוּא שֶׁאֵין הַשֵּׁנִי מְיֻחָד לָהֶם,יד אוֹ שֶׁהַחִיצוֹן מְיֻחָד לָהֶם וְהַפְּנִימִי אֵין מְיֻחָד לָהֶם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם שְׁנֵיהֶם אֵינָן מְיֻחָדִים לָהֶם,טו אֲבָל אִם שְׁנֵיהֶם מְיֻחָדִים וַאֲפִלּוּ מֵאָה שֶׁהֵם מְיֻחָדִים לָהֶם – חֲשׁוּבִים כִּכְלִי אֶחָד,טז אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַנִּיחִין לְעוֹלָם הַתְּפִלִּין כְּמוֹ שֶׁהֵן בְּתוֹךְ הַחִיצוֹן, אֶלָּא מַנִּיחִין אוֹתָן בְּתוֹךְ הַפְּנִימִי וְהַפְּנִימִי בְּתוֹךְ הַחִיצוֹן.יז

לְפִיכָךְ אוֹתָן הַמַּנִּיחִין כִּיס הַתְּפִלִּין וְהַטַּלִּית לְתוֹךְ כִּיס גָּדוֹל – הֲרֵי גַּם כִּיס הַגָּדוֹל נִקְרָא כֶּלְיָן הַמְיֻחָד לָהֶן, וְצָרִיךְ עוֹד כְּלִי עַל גַּבָּן. אַךְ אִם כִּיס הַתְּפִלִּין מְחֻבָּר לְמַעְלָה עַל כִּיס הַגָּדוֹל – הֲרֵי צַד הַשֵּׁנִי שֶׁל כִּיס הַגָּדוֹל אֵינוֹ נִקְרָא כִּלְיָן, וּמוֹעִיל לָהֶן אִם הֲפָכוֹ:יח

ד אִם פָּרַשׂ טַלִּיתיט^,6 עַל גַּבֵּי כִּיס שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁמֻּנָּח,כ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ כְּרוּכָה תַּחְתָּיו מִלְּמַטָּה – מֻתָּר:

ה אִם הַמְּזוּזָה קְּבוּעָה בִּפְנִים בְּחֶדֶר7 – יֵשׁ מִי שֶׁמַּצְרִיךְכא כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, דְּהַיְנוּ לְכַסּוֹתָהּ בִּשְׁנֵי כִּסּוּיִין, וְאִם יֵשׁ זְכוּכִית עַל הַשֵּׁם8 דַּי בִּפְרִיסַת סוּדָר אֶחָד עַל הַזְּכוּכִית.

וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵרכב שֶׁמְּזוּזָה כֵּיוָן שֶׁקְּבוּעָה כֻּלָּהּ בַּכֹּתֶלכג^,9 וְאֵין בָּהּ אֶלָּא נֶקֶב בִּלְבַד – דַּי שֶׁיִּסְתֹּם אֶת הַנֶּקֶב בַּחֲתִיכַת שַׁעֲוָה אוֹ דָּבָר אַחֵר שֶׁמְּבַטְּלוֹ שָׁם, וְאֵין צָרִיךְ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, לְפִי שֶׁהַכֹּתֶל חוֹלֵק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ10 לְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ כְּשֶׁאֵין נֶקֶב פָּתוּחַ מִשָּׁם לַבַּיִת.כד וְאַף אִם הַמְּזוּזָה קְּבוּעָה בִּשְׁפוֹפֶרֶתכה – מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת לַכֹּתֶל הֲרֵי הִיא כְּכֹתֶל. אֲבָל סְתִימַת זְכוּכִית – אֵינָהּ מוֹעֶלֶת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַמְּזוּזָה נִרְאֵית דֶּרֶךְ הַזְּכוּכִית – אָסוּר, כְּמוֹ שֶׁאָסְרוּ עֶרְוָה בַּעֲשָׁשִׁיתכו^,11 מִשּׁוּם12 "לֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר",כז וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה הִיא גַּם כֵּן גְּנַאי וְדוֹמֶה לְעֶרְוָה,כח וְצָרִיךְ סְתִימָה גְּמוּרָה שֶׁאֵין הַמְּזוּזָה נִרְאֵית מִתּוֹכָהּ.כט^,13

וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דְּבָרָיו לְהָקֵל14 בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים, בְּשֶׁגַּם שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁאַף מִי שֶׁהִצְרִיךְ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי – לֹא הִצְרִיךְ אֶלָּא בִּכְלִי לְבַד, מִפְּנֵי15 (א) שֶׁאֵינוֹ מְבַטְּלוֹ שָׁם,ל וְאֵינוֹ מוֹעִיל לִסְתֹּם פְּתִיחַת נֶקֶב הַכֹּתֶל לַבַּיִת שֶׁלֹּא יְהֵא כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ נִדּוֹן כְּאִלּוּ הוּא בְּתוֹךְ הַבַּיִת:לא^,16

ו אֲפִלּוּ הִנִּיחָן כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי – אָסוּר לְהַנִּיחָן תַּחַת מַרְגְּלוֹתָיו,לב^,17 אֲפִלּוּ אֵין אִשְׁתּוֹ19 עִמּוֹ,לג^,18 מִפְּנֵי שֶׁנּוֹהֵג בָּהֶן מִנְהַג בִּזָּיוֹן.לד וְכֵן לְהַנִּיחָן בַּמִּטָּה כְּנֶגֶד צִדּוֹ – דִּינָם כְּתַחַת מַרְגְּלוֹתָיו.לה וַאֲפִלּוּ תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו – אָסוּר כְּנֶגֶד רֹאשׁוֹלו אֲפִלּוּ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי אֲפִלּוּ אֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ.לז

אֲבָל שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד רֹאשׁוֹ, אִם אֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ – מֻתָּר אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּכְלִי כְּלָל, רַק שֶׁיַנִּיחֵן בָּעִנְיָן שֶׁלֹּא יִתְגַּלְגְּלוּ מִשָּׁם לִצְדָדִין, כְּגוֹן שֶׁהִנִּיחָן בֵּין כַּר הַתַּחְתּוֹן לַכַּר שֶׁתַּחַת רֹאשׁוֹ, שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד רֹאשׁוֹ.לח וְאִם אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ – צָרִיךְ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי,לט דְּהַיְנוּ שֶׁיַּנִּיחֵם בְּתוֹךְ כְּלִי אֶחָד וְהַכַּר שֶׁתַּחַת רֹאשׁוֹ20 הוּא כְּלִי שֵׁנִי.מ

וְלֹא הִתִּירוּ חֲכָמִים לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיומא (כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ)מב אֲפִלּוּ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּמְּרוּ מִן הַגַּנָּבִים וְהָעַכְבָּרִים,מג וּלְפִיכָךְ אִם יֵשׁ לוֹ מָקוֹם אַחֵר שֶׁמִּשְׁתַּמְּרִין שָׁם לֹא יַנִּיחֵן כְּלָל בַּמִּטָּה:מד

ז הָיָה יוֹצֵא מֵהַמִּטָּה מָקוֹם שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו אוֹ נָמוּךְ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לְמַטָּה מְרַאֲשׁוֹתָיו – מֻתָּר לְהַנִּיחָן עָלָיו אַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ בַּמִּטָּהמה וּבִלְבַד שֶׁיַּנִּיחֶהָ כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי:

ח (ב) אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְשַׁמֵּשׁ – נִקְרָא אֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ.מו^,21

וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵרמז לִהְיוֹת אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ בַּמִּטָּה עַד שֶׁיַּנִּיחַ הַתְּפִלִּין וְהַסְּפָרִים שֶׁבַּחֶדֶר כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח עֲלֵיהֶן וִישַׁמֵּשׁ.

(וְנָכוֹן לָחוּשׁ לִדְבָרָיו אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִסּוּר בַּדָּבָר מִן הַדִּין, שֶׁהֲרֵי מִן הַדִּין מֻתָּר לִישֹׁן עִם אִשְׁתּוֹ בְּתִשְׁעָה בְּאָב22 וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִשְׁכַּח, אֶלָּא שֶׁנָּכוֹן הַדָּבָר לְהַחְמִיר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סִימָן תקנד):מח^,23

ט שָׁכַח וְשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּתְפִלִּין – לֹא יֶאֱחֹז לֹא בַּבָּתִּים וְלֹא בָּרְצוּעוֹת24 עַד שֶׁיִּטֹּל יָדָיו,מט^,25 מִפְּנֵי שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵןנ^,26 וְשֶׁמָּא נָגְעוּ בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת,נא וּמִיָּד שֶׁנּוֹטֵל יָדָיו – צָרִיךְ לְחָלְצָן עַד שֶׁיְּקַנַּח הַקֶּרִינב (ג) אִם יֶשְׁנוֹ עָלָיו,נג^,28 וְאָז יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלָבְשָׁן, שֶׁבַּעַל קֶרִי מֻתָּר בִּתְפִלִּיןנד לְאַחַר שֶׁקִּנַּח הַקֶּרִי,נה אֲבָל לֹא בְּעוֹד שֶׁהַקֶּרִי עָלָיו:נו

י שָׁכַח וְיָשַׁן בָּהֶן וְרָאָה קֶרִינז וְצָרִיךְ לְסַלְּקָן29 בְּעוֹד שֶׁהַקֶּרִי עָלָיונח – לֹא יֶאֱחֹז בַּבָּתִּים, אֶלָּא יֶאֱחֹז בָּרְצוּעוֹת30 וּמְסִירָןנט עַד שֶׁיְּקַנַּח הַקֶּרִי מֵעָלָיו וְיִטֹּל יָדָיו.ס אֲבָל לֹא יִטֹּל יָדָיו מִיָּד שֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָחוּשׁ בָּהֶם כָּל־כָּךְ שֶׁמָּא נָגְעוּ בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת כְּשֶׁיָּשַׁן, שֶׁתְּהֵא נְטִילָתָן כְּדַאי לְהַשְׁהוֹת עָלָיו הַתְּפִלִּין בְּעוֹד שֶׁהַקֶּרִי עָלָיו עַד שֶׁיִּטֹּל יָדָיו. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין מַתִּירִין לוֹ לֶאֱחֹז בַּבָּתִּים, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר עַל יְדֵי הָרְצוּעוֹת.סא

אֲבָל בְּשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ – אֵין מַתִּירִים אֲפִלּוּ עַל יְדֵי הָרְצוּעָה, הוֹאִיל וְהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן:סב

יא הַנִּכְנָס לִסְעוּדַת קֶבַע31 – חוֹלְצָן וּמַנִּיחָן עַל הַשֻּׁלְחָן,סג שֶׁיְּהֵא מְזֻמָּנִים לוֹ בִּשְׁעַת גְּמַר הַסְּעוּדָה, שֶׁיַּחֲזֹר וִינִיחֵן עָלָיו קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.סד

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּסְעוּדַת קֶבַע שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִשְׁתַּכֵּר וְיִתְגַּנֶּה בִּתְפִלָּיו,סה אֲבָל לַאֲכִילַת עֲרַאי32 – אֵין צָרִיךְ לְחָלְצָן כְּלָל:סו