שולחן ערוך: סימן טז

א שִׁעוּר טַלִּית שֶׁחַיֶּבֶת בְּצִיצִית,א שִׁעֲרוּ חֲכָמִים,ב^,1 אִם הִיא גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ שֶׁקָּטָן שֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל חִנּוּךְ מִצְוַת צִיצִית, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים,ג^,2 שֶׁאָז הוּא מִתְהַלֵּךְ לְבַדּוֹ בַּשּׁוּק וְטַלִּיתוֹ עָלָיו, וְאֵין צָרִיךְ לִשְׁמֹר טַלִּיתוֹ שֶׁלֹּא יֹאבַד מִמֶּנּוּ,ד וְאִם הוּא מִתְכַּסֶּה בָּהּ רֹאשׁוֹ וְרֹב אֹרֶךְ גּוּפוֹ וְרֹב רָחְבּוֹ,ה וְגָדוֹל בֶּן י"ג שָׁנִים הַלּוֹבְשָׁהּ אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לָצֵאת בָּהּ בְּאַקְרַאי לַשּׁוּקו – הִיא נִקְרֵאת כְּסוּתז^,3 וְחַיֶּבֶת בְּצִיצִית, וְאָסוּר לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהּ בְּלֹא צִיצִית אֲפִלּוּ בְּבֵיתוֹ.ח וְאִם אֵין הַקָּטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים מִתְכַּסֶּה בָּהּ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ,ט אַף־עַל־פִּי שֶׁהַגָּדוֹל בֶּן י"ג שָׁנִים יוֹצֵא בָּהּ בְּאַקְרַאי לַשּׁוּק – בְּטֵלָה דַּעְתּוֹ5 אֵצֶל כָּל אָדָם,י מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ נִקְרֵאת כְּסוּת כְּלָל,יא^,4 וְלָכֵן הִיא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית.

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםיב שֶׁאִם הַקָּטָן בֶּן תֵּשַׁע מִתְכַּסֶּה בָּהּ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין גָּדוֹל בֶּן י"ג שָׁנִים יוֹצֵא בָּהּ בְּאַקְרַאי לַשּׁוּק – הִיא נִקְרֵאת כְּסוּת וְחַיֶּבֶת בְּצִיצִית.

וַהֲלָכָה כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה,יג לָכֵן צָרִיךְ [לִזָּהֵר] שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת טַלִּית קָטָן פָּחוֹת מִזֶּה הַשִּׁעוּר שֶׁנִּתְבָּאֵר לְפִי הַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וְאִם רוֹצֶה לְהִתְלַבֵּשׁ בְּטַלִּית שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִזֶּה הַשִּׁעוּר – יָטִיל בָּהּ צִיצִית, כְּדֵי לָחוּשׁ לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עָלֶיהָ.יד^,6