שולחן ערוך: סימן טו

סימן טו אִם לְהַתִּיר הַצִּיצִית מִבֶּגֶד לְבֶגֶד וְדִין נִקְרָע הַטַּלִּית, וּבוֹ טז סְעִיפִים:

א מֻתָּר לְהַתִּיר צִיצִית מִבֶּגֶד זֶה וְלִתְּנָם בְּבֶגֶד אַחֵר,א^, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם בִּזּוּי מִצְוָה לַבֶּגֶד שֶׁמַּתִּירִין מִמֶּנָּה,ב כֵּיוָן שֶׁעוֹשִׂין מִיָּד בְּבֶגֶד אַחֵר.

ב וְאִם נִפְסַק חוּט אֶחָד מֵהַשְּׁמוֹנָה חוּטִיןג אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר בּוֹ כְּדֵי עֲנִיבָה – אָסוּר לְכַתְּחִלָּה לַעֲשׂוֹתוֹ בְּבֶגֶד אַחֵר, דְּקֹדֶם עֲשִׂיַּת הַחוּטִין בַּבֶּגֶד צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּל חוּט מֵהַשְּׁמוֹנָה חוּטִין אָרֹךְ י"ב גּוּדָלִין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן יא.ד

ג וְאִם יִרְצֶה לִקְשֹׁר בַּחוּט שֶׁנִּפְסַק עוֹד חוּט אַחֵר כְּדֵי לְהַשְׁלִימָהּ לְי"ב גּוּדָלִין – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ,ה וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹתָהּ בְּבֶגֶד אַחֵר אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה, מִשּׁוּם דְּהַקְּשִׁירָה חֲשׁוּבָה חִבּוּר גָּמוּר כְּאִלּוּ הֵן חוּט אֶחָד מַמָּשׁ.

ד בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהַקְּשִׁירָה מוֹעֶלֶתו לַעֲשׂוֹתָןז חוּט אֶחָד? כְּשֶׁנִּקְשְׁרוּ קֹדֶם עֲשִׂיַּת הַחוּטִין בַּבֶּגֶד,ח אֲבָל אִם לְאַחַר שֶׁהֵטִיל הַחוּטִין בַּבֶּגֶד נִפְסַק חוּט אֶחָד מִד' חוּטִין הָאֲרֻכִּין וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כְּדֵי עֲנִיבָה בְּעִנְיָן שֶׁהַצִּיצִית פְּסוּלָה – אֵין מוֹעִיל לָהּ לְתַקְּנוֹ עַל יְדֵי שֶׁיִּקְשֹׁר בּוֹ עוֹד חוּט, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נִפְסְלָה הַצִּיצִית אֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ לְהַכְשִׁירָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּעִקַּר עֲשִׂיַּת הַצִּיצִית בַּבֶּגֶד, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּתִּיר הַצִּיצִית הַפְּסוּלָה מִן הַבֶּגֶד וְיִקְשֹׁר אֶת הַחוּט וְיַחֲזֹר וִיטִילֶהָ בַּבֶּגֶד בְּכַשְׁרוּת, אֲבָל אִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּעִקַּר עֲשִׂיַּת הַצִּיצִית בַּבֶּגֶד – אֵין קְשִׁירַת הַחוּט מוֹעֶלֶת כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה: "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה" – וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי כְּבָר בִּפְסוּל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן יו"דט עַיֵּן שָׁם.

ה אָסוּר לְהַתִּיר צִיצִית מִבֶּגֶד אִם אֵין בְּדַעְתּוֹ לַהֲטִילָן בְּבֶגֶד אַחֵר,י מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְבַטֵּל בְּחִנָּם מִצְוַת בֶּגֶד זֶה שֶׁמַּתִּיר אוֹתָם מִמֶּנָּה.יא אֲבָל אִם אֵינוֹ מְבַטֵּל מִצְוָתָהּ, כְּגוֹן שֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מֵהַבֶּגֶד בֶּגֶד אַחֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהּ אַרְבַּע כְּנָפוֹת,יב אוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לְמָכְרָהּ לַנָּכְרִי – מֻתָּר לְהַתִּיר הַצִּיצִית מִמֶּנּוּ, כֵּיוָן שֶׁאָז אֵין הַבֶּגֶד בַּר חִיּוּבָא – אֵינוֹ מְבַטֵּל שׁוּם מִצְוָה מִמֶּנּוּ בְּהַתָּרַת הַצִּיצִית (וְלָכֵן מֻתָּר לְהַתִּיר הַצִּיצִית מִטַּלִּית שֶׁל מֵתִים)יג (וְעַיֵּן בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן שנא).יד^,

וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא מַתִּיר הַצִּיצִית מִמֶּנּוּ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בּוֹ צִיצִית אֲחֵרִים יוֹתֵר יָפִים,טו אוֹ מִפְּנֵי שֶׁנִּפְסַק אֶחָד מֵהָרָאשִׁיםטז וְהוּא רוֹצֶה לְהָטִיל בּוֹ צִיצִית אֲחֵרִים שְׁלֵמִים אַף עַל פִּי שֶׁהַצִּיצִית הָרִאשׁוֹנִים כְּשֵׁרִים – מִכָּל מָקוֹם רַשַּׁאי לְהַתִּירָםיז וּלְהָטִיל צִיצִית אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם.

ו אֵין יָכוֹל לִקַּח הַכָּנָף כְּמוֹ שֶׁהוּא עִם צִיצִית הַתְּלוּיִים בָּהּ וּלְתָפְרָהּ בְּבֶגֶד אַחֵר.יח וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ נוֹטֵל כְּנַף הַבֶּגֶד לְבַדּוֹיט אֶלָּא חוֹתֵךְ חֲתִיכַת בֶּגֶד גְּדוֹלָה סְבִיב הַכָּנָף וְתוֹפְרָהּ עִם הַכָּנָף שֶׁבָּהּ שֶׁהַצִּיצִית תְּלוּיָה בּוֹ בְּבֶגֶד אַחֵר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה כְּנָפוֹת – אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן. וְאִם עָשָׂה כֵּן – הֲרֵי הַצִּיצִית הַזֹּאת שֶׁהוּבְאָה מִבֶּגֶד אַחֵר – פְּסוּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר:כ^, "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם", שֶׁבִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַצִּיצִית עַל כָּנָף – צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַכָּנָף מְחֻבָּר לְעִקַּר הַבֶּגֶד,כא וְאָז פּוֹטְרִין הַצִּיצִית אֶת הַבֶּגֶד, אֲבָל זוֹ הַצִּיצִית שֶׁהוּבְאָה מִבֶּגֶד אַחֵר, כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָהּ בְּהַכָּנָף לֹא הָיָה הַכָּנָף מְחֻבָּר לְהַבֶּגֶד זֶה – לָכֵן אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת אֶת הַבֶּגֶד הַזֶּה, עַד שֶׁיַּתִּיר אוֹתָהּ מִן הַכָּנָף וְיַחֲזֹר וִיטִילֶנָּה בּוֹ לְאַחַר שֶׁיִּהְיֶה הַכָּנָף מְחֻבָּר לְבֶגֶד זֶה.

ז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁאֵין בַּחֲתִיכָה הַהִיא שֶׁמֵּבִיא מִבֶּגֶד אַחֵר שִׁעוּר טַלִּית שֶׁחַיֶּבֶת בְּצִיצִיתכב שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן טז,כג אֲבָל אִם יֵשׁ בָּהּ שִׁעוּר טַלִּית שֶׁחַיֶּבֶת בְּצִיצִית – אֵין צָרִיךְ לְהַתִּיר הַצִּיצִית מִמֶּנָּה (א) כְּשֶׁיִּתְפְּרֶנּוּ בְּבֶגֶד אַחֵרכד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּבָר ג' צִיצִית תְּלוּיִים,כה^, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַצִּיצִית הָיָה הַכָּנָף מְחֻבָּר לְעִקַּר הַבֶּגֶד, דְּהַיְנוּ לַחֲתִיכָה זוֹ, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁעוּר טַלִּית אָז הִיא נִקְרֵאת עִקַּר הַבֶּגֶד.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם אֵינוֹ רוֹצֶה לִתְפֹּר הַחֲתִיכָה הַהִיא שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁעוּר טַלִּית בְּבֶגֶד אַחֵרכו אֶלָּא רוֹצֶה לְהִתְעַטֵּף בָּהּ לְבַדָּהּ – שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַתִּיר מִמֶּנָּה הַצִּיצִית הָרִאשׁוֹנָה, אֶלָּא מֵטִיל בָּהּ עוֹד ג' צִיצִית וּמִתְעַטֵּף בָּהּ.

ח טַלִּית מְצֻיֶּצֶת כְּהִלְכָתָהּ שֶׁחִלְּקוּהָ לִשְׁנֵי חֲלָקִים וּבְכָל חֵלֶק יֵשׁ בּוֹ שִׁעוּר טַלִּית שֶׁחַיֶּבֶת בְּצִיצִית וְנִשְׁאַר לְכָל חֵלֶק צִיצִית אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם וְנִמְלַךְ לַחֲזֹר וּלְתָפְרָם כְּבָרִאשׁוֹנָה – אֵין צָרִיךְ לְהַתִּיר הַצִּיצִית וְלַחֲזֹר וְלַהֲטִילָם כְּשֶׁיִּתְפְּרֵם,כז שֶׁהֲרֵי לֹא נִפְסְלוּ הַצִּיצִית בְּמַה שֶׁחָלְקוּ הַטַּלִּית לִשְׁתַּיִם, כֵּיוָן שֶׁהַצִּיצִית נִשְׁאֲרוּ תְּלוּיִין בַּחֲתִיכַת בֶּגֶד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁעוּר טַלִּית וְיֵשׁ בָּהּ אַרְבַּע כְּנָפוֹת, לָכֵן עֲדַיִן שֵׁם צִיצִית כְּשֵׁרִים עֲלֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁנִּתְפָּרְדוּ הַצִּיצִית זוֹ מִזּוֹ וְאֵין הַפְרָדָה זוֹ פּוֹסַלְתָּן,כח שֶׁהֲרֵי כָּל הַצִּיצִית שֶׁבָּעוֹלָם מְטִילִין אוֹתָן בַּבֶּגֶד זוֹ אַחַר זוֹ.

ט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁבְּכָל חֵלֶק וְחֵלֶק לְבַדּוֹ יֵשׁ בּוֹ שִׁעוּר טַלִּית שֶׁחַיֶּבֶת בְּצִיצִית. אֲבָל אִם בְּחֵלֶק אֶחָד מִמֶּנָּה אֵין בּוֹ שִׁעוּר טַלִּית, אֲזַי כְּשֶׁיִּרְצֶה לַחֲזֹר וּלְתָפְרָם – צָרִיךְ לְהַתִּיר הַצִּיצִית מֵהַחֵלֶק שֶׁאֵין בּוֹ שִׁעוּר טַלִּית וְלַחֲזֹר וּלְהָטִיל אַחַר שֶׁיִּתְפְּרֵם,כט שֶׁהֲרֵי הַצִּיצִית הַזֹּאת כְּבָר נִפְסְלָה בְּעֵת שֶׁנֶּחְלְקָה הַטַּלִּית לִשְׁתַּיִם, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה תְּלוּיָה בַּחֲתִיכָה שֶׁאֵין בָּהּ שִׁעוּר טַלִּית וְהִיא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית לְגַמְרֵי, וְכֵיוָן שֶׁכְּבָר נִפְסְלָה הַצִּיצִית – שׁוּב אֵינָהּ מִתְכַּשֶּׁרֶת מִמֵּילָא עַל יְדֵי מַה שֶּׁיִּתְפֹּר אֶת שְׁנֵי הַחֲלָקִים זֶה אֶל זֶה, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּגוּף הַצִּיצִית, [וְ]הַתּוֹרָה אָמְרָה: "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה" – וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי כְּבָר בִּפְסוּל.ל^,

י בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁחָתַךְ אֶת הַטַּלִּית לִשְׁנֵי חֲלָקִים מֻפְרָדִים, אוֹ שֶׁנִּקְרַע לִשְׁנֵי חֲלָקִים מֻפְרָדִים, אֲבָל אִם לֹא נִתְפָּרְדוּ [הַחֲלָקִים] לְגַמְרֵי אֶלָּא הֵם מְחֻבָּרִים זֶה לָזֶה מְעַט, אִם יֵשׁ בַּחִבּוּר הַהוּא כְּרֹחַב שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִיםלא^, – הֲרֵי הֵם כְּאִלּוּ הֵם מְחֻבָּרִים לְגַמְרֵי וְלֹא נֶחְלְקוּ כְּלָל, וְלָכֵן כְּשֶׁרוֹצֶה לַחֲזֹר וּלְתָפְרָם – אֵין צָרִיךְ לְהַתִּיר הַצִּיצִית אֲפִלּוּ מִן הַחֵלֶק שֶׁאֵין בּוֹ שִׁעוּר טַלִּית.

אֲבָל אִם אֵין בַּחִבּוּר הַהוּא רֹחַב שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין – הֲרֵי הֵם חֲשׁוּבִין כְּנִפְרָדִים לְגַמְרֵי,לב וְלָכֵן כְּשֶׁיִּתְפְּרֵם – צָרִיךְ לְהַתִּיר הַצִּיצִית מֵהַחֵלֶק שֶׁאֵין בּוֹ שִׁעוּר טַלִּית וְיַחֲזֹר וִיטִילֶהָ לְאַחַר הַתְּפִירָה.

יא אֲבָל יֵשׁ אוֹמְרִיםלג שֶׁהַצִּיצִית לֹא נִפְסְלָה כְּלָל בִּשְׁבִיל שֶׁהִיא תְּלוּיָה בַּחֲתִיכַת בֶּגֶד שֶׁאֵין בָּהּ שִׁעוּר טַלִּית, כֵּיוָן שֶׁהִיא תְּלוּיָה בַּכָּנָף כְּדֶרֶךְ כָּל הַצִּיצִית הַתְּלוּיוֹת בַּכָּנָף. וְלָכֵן אִם יֵשׁ בְּקֶרֶן חֲתִיכָה הַהִיא שֶׁנֶּחְתְּכָה אוֹ נִקְרְעָה מִן הַטַּלִּית שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין עַל שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין, שֶׁזֶּה שִׁעוּר הָרָאוּי לִהְיוֹת נִקְרָא כָּנָף – הֲרֵי הַצִּיצִית הַתְּלוּיָה בְּאוֹתָהּ הַחֲתִיכָה עוֹמֶדֶת בְּכַשְׁרוּתָהּ וְלֹא נִפְסְלָה כְּלָל, וְלָכֵן אֵין צָרִיךְ לְהַתִּירָהּ מִן הַחֲתִיכָה וְלַחֲזֹר וְלַהֲטִילָהּ אַחַר שֶׁיִּתְפְּרֶנָּה. אֲבָל אִם אֵין בַּקֶּרֶן שֶׁל אוֹתָהּ הַחֲתִיכָה מָקוֹם שֶׁהַצִּיצִית תְּלוּיָה בּוֹ שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין עַל שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין, אֲפִלּוּ לֹא נִתְפָּרְדָה הַחֲתִיכָה לְגַמְרֵי מִן הַטַּלִּית אֶלָּא עֲדַיִן נִשְׁאֲרָה מְחֻבֶּרֶת לְהַטַּלִּית, אִם אֵין בְּאֹרֶךְ מְקוֹם חִבּוּרָהּ כְּרֹחַב שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין – הֲרֵי הִיא כְּמֻפְרֶדֶת לְגַמְרֵי מִן הַטַּלִּית וְנִפְסְלָה הַצִּיצִית הַתְּלוּיָה בָּהּ,לד מִפְּנֵי שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְּדָבָר שֶׁאֵין נִקְרָא כָּנָף כְּלָל, וְלָכֵן כְּשֶׁיִּרְצֶה לִתְפֹּר הַחֲתִיכָה עִם הַטַּלִּית – צָרִיךְ לְהַתִּיר הַצִּיצִית הַפְּסוּלָה הַתְּלוּיָה בָּהּ וְלַחֲזֹר וְלַהֲטִילָהּ בָּהּ, אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהּ צִיצִית חֲדָשָׁה.

(ב) וּלְעִנְיַן הֲלָכָה – יֵשׁ לְהַחְמִיר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה הֵיכִי דְּאֶפְשָׁר.לה^,12 אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר, כְּגוֹן שֶׁאוֹתָהּ הַצִּיצִית שֶׁנִּפְסְלָה נִפְסַק בָּהּ אֶחָד מֵהַחוּטִין וְנִשְׁתַּיֵּר בָּהּ כְּדֵי עֲנִיבָה, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה, מִכָּל מָקוֹם אִי אֶפְשָׁר לְהַתִּירָהּ מִן הַבֶּגֶד וְלַחֲזֹר וְלַהֲטִילָהּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּרֹאשׁ הַסִּימָן,לו^,13 וְצִיצִית אֲחֵרִים אֵינָן מְצוּיִן כְּלָל – יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה.

יב אִם נֶחְתַּךְ אוֹ נִקְרַע הַכָּנָף וְנִפְרַד לְגַמְרֵי מִן הַטַּלִּיתלז וְאֵין בּוֹ בְּמָקוֹם שֶׁהַצִּיצִית תְּלוּיָה בּוֹ שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין עַל שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין שִׁעוּר הָרָאוּי לִהְיוֹת נִקְרָא בֶּגֶד – יֵשׁ אוֹמְרִיםלח שֶׁאוֹתוֹ הַכָּנָף נִפְסַל מִלְּהָטִיל בָּהּ צִיצִית אֲפִלּוּ אִם יִרְצֶה לְהַתִּיר אוֹתָם הַצִּיצִית הַתְּלוּיָה בּוֹ וּלְהָטִיל בּוֹ צִיצִית אַחֶרֶת חֲדָשָׁה אַחַר הַתְּפִירָה, מִשּׁוּם דְּאוֹתוֹ הַכָּנָף כֵּיוָן שֶׁאֵין עָלָיו שֵׁם בֶּגֶד, שֶׁהֲרֵי אֵין בּוֹ שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין עַל שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין, לָכֵן אֵין הַתְּפִירָה מוֹעֶלֶת לוֹ לְחַבְּרוֹ עִם הַטַּלִּית. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְחֻבָּר בּוֹ – הֲרֵי הוּא נֶחְשָׁב כִּמְפֹרָד מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ נֶחְשָׁב בִּכְלַל הַטַּלִּית,לט וְהַצִּיצִית הַתְּלוּיָה בּוֹ אֵינָה פּוֹטֶרֶת אֶת הַטַּלִּית אֲפִלּוּ הֵטִיל בּוֹ אֶת הַצִּיצִית לְאַחַר שֶׁתְּפָרוֹ עִם הַטַּלִּית, שֶׁהֲרֵי אֵין הַצִּיצִית תְּלוּיָה בַּטַּלִּית כְּלָל, וַהֲרֵי הַכָּנָף הַזֶּה נֶחְשָׁב לְאַחַר הַתְּפִירָה כְּמוֹ הַגָּדִיל (שֶׁקּוֹרִין לייסט) שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן יאמ שֶׁאֵין מְטִילִין בּוֹ צִיצִית מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ נֶחְשָׁב מִכְּלַל הַטַּלִּית, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא עוֹלֶה לְשִׁעוּר שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין וּלְשִׁעוּר מְלֹא קֶשֶׁר אֲגוּדָל, עַיֵּן שָׁם.מא^,

וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִין עַל סְבָרָא זוֹמב – מִכָּל מָקוֹם בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר יֵשׁ לְהַחְמִיר:מג

יג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁנִּפְרַד הַכָּנָף לְגַמְרֵי מִן הַטַּלִּית. אֲבָל אִם לֹא נִפְרַד מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין בְּאֹרֶךְ מְקוֹם חִבּוּרָם שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁאַר מְחֻבָּר מְעַטמד – מוֹעֶלֶת לוֹ הַתְּפִירָה שֶׁיִּתְפְּרֶנּוּ בַּטַּלִּית שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב עַל יְדֵי כֵּן בִּכְלַל הַטַּלִּית. וְלָכֵן הַצִּיצִית שֶׁיָּטִיל בּוֹ אַחַר הַתְּפִירָה – פּוֹטְרוֹת הַטַּלִּית הַזֶּה לְדִבְרֵי הַכֹּל.

יד וְנוֹהֲגִין לִתְפֹּר חֲתִיכַת בֶּגֶד בְּכַנְפֵי הַטַּלִּית,מה מִשּׁוּם דְּרֹב בְּגָדִים אֲפִלּוּ חֲדָשִׁים יֵשׁ בָּהֶן תְּפִירָה תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה אֲגוּדָלִין לִשְׂפַת הַבֶּגֶד, וְלַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְמו אֵין לִהְיוֹת שׁוּם חֲתִיכַת בֶּגֶד תְּפוּרָה תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין לִשְׂפַת הַבֶּגֶד בִּמְקוֹם הֲטָלַת הַצִּיצִית, לָכֵן נוֹתְנִין בִּמְקוֹם הֲטָלַת הַצִּיצִית חֲתִיכַת בֶּגֶד שֶׁל שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין עַל שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם תְּפִירָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַצִּיצִית תְּלוּיָה עַל מָקוֹם הָרָאוּי לִהְיוֹת כָּנָף. וַאֲפִלּוּ אִם הַחֲתִיכָה הַהִיא שֶׁנּוֹתְנִין בְּכַנְפוֹת הַטַּלִּית הִיא שֶׁל עוֹר – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם,מז שֶׁהֲרֵי הַטַּלִּית שֶׁל בֶּגֶד וּכְנָפֶיהָ שֶׁל עוֹר חַיֶּבֶת בְּצִיצִית, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן יוד.מח^,

טו אִם נִקְרַע כְּנַף הַטַּלִּית מֵהַנֶּקֶב שֶׁהַצִּיצִית תְּלוּיָה בּוֹ וּלְמַטָּה עַד שְׂפַת הַטַּלִּית,מט אִם קָדְמָה הֲטָלַת צִיצִית בַּכָּנָף לְהַקֶּרַע שֶׁאוֹתָהּ הַצִּיצִית הָיְתָה שָׁם בִּשְׁעַת הַקֶּרַע – כְּשֵׁרָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין שָׁם שִׁעוּר מְלֹא קֶשֶׁר אֲגוּדָל,נ מִפְּנֵי שֶׁשִּׁעוּר זֶה לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַצִּיצִית בַּבֶּגֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב סִימָן יא.נא

וְאִם נִקְרַע וְנִשְׁתַּיֵּר כָּל שֶׁהוּא וּתְפָרָהּ וְאַחַר כָּךְ הֵטִיל בּוֹ צִיצִית – כְּשֵׁרָה,נב אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין שָׁם הַרְחָקַת שִׁעוּר מְלֹא קֶשֶׁר אֲגוּדָל לְבַד מִמָקוֹם הַתָּפוּר,נג מִפְּנֵי שֶׁהַתְּפִירָה חֲשׁוּבָה חִבּוּר לְעִנְיָן שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם הַתָּפוּר נֶחְשָׁב כְּשָׁלֵם לְגַמְרֵי אֲפִלּוּ לְפִי הַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ,נד כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר כָּל שֶׁהוּא שֶׁלֹּא נִקְרַע.

טז אִם נִקְרַע הַכָּנָף בְּמָקוֹם הָרָאוּי לְהָטִיל בּוֹ צִיצִית,נה דְּהַיְנוּ תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין לִשְׂפַת הַכָּנָף וּלְמַעְלָה מִמְּלֹא קֶשֶׁר אֲגוּדָל מִשְּׂפַת הַכָּנָף – יֵשׁ אוֹמְרִיםנו שֶׁאֲפִלּוּ אֵין שָׁם אֶלָּא קֶרַע מַשֶּׁהוּ לֹא יִתְפְּרֶנּוּ בְּחוּט הָרָאוּי לְצִיצִית, כְּגוֹן אִם הַטַּלִּית שֶׁל פִּשְׁתָּן – לֹא יִתְפֹּר אֶת הַקֶּרַע בְּחוּטֵי פִּשְׁתָּן, רַק בְּחוּטֵי מֶשִׁי אוֹ שְׁאָר מִינִים, וְאִם הַטַּלִּית שֶׁל מֶשִׁי – לֹא יִתְפְּרֶנּוּ בְּחוּטֵי מֶשִׁי, וְאִם הַטַּלִּית שֶׁל צֶמֶר – לֹא יִתְפְּרֶנּוּ בְּשֶׁל צֶמֶר, אֶלָּא בְּשֶׁל מֶשִׁינז אוֹ בִּשְׁאָר מִינִים, וְאִסּוּר זֶה הוּא גְּזֵרַת חֲכָמִים שֶׁמָּא יִשְׁתַּיֵּר מִחוּט הַתְּפִירָה וְיַנִּיחֶנּוּ שָׁם בַּכָּנָף לְשֵׁם צִיצִית וְיוֹסִיף עָלָיו שִׁבְעָה חוּטִין, דְּהַיְנוּ שְׁלֹשָׁה חוּטִין אֲרֻכִּין וְיִכְפֹּל כָּל אֶחָד לִשְׁנַיִם, וְחוּט אֶחָד קָצָר יִקְשְׁרֶנּוּ בְּרֹאשׁ הַחוּט שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר מֵהַתְּפִירָה,נח וְחוּט זֶה הוּא פָּסוּל, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִטְוָה לְשֵׁם צִיצִית.נט

וּלְפִי סְבָרָא זוֹ, אֲפִלּוּ אֵין שׁוּם קֶרַע בַּכָּנָף רַק שֶׁתּוֹפֵר סְבִיב הַנֶּקֶב שֶׁהַצִּיצִית תְּלוּיָה בּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְרַחֵב הַנֶּקֶב,ס וְכֵן הַתּוֹפֵר חֲתִיכַת בֶּגֶד בְּכַנְפֵי הַטַּלִּית אִם הוּא תּוֹפֵר בְּחוּט שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ צִיצִית לְזוֹ הַטַּלִּית – צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא תְּהֵא שׁוּם תְּפִירָה תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין לִשְׂפַת הַכָּנָף וּלְמַעְלָה מִמְּלֹא קֶשֶׁר אֲגוּדָל מִשְּׂפַת הַכָּנָף מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר. אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִים עַל סְבָרָא זוֹ, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לְהַחְמִיר בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר.סא וַאֲפִלּוּ לִסְבָרָא זוֹ אֵין אִסּוּר אֶלָּא אִם כֵּן תּוֹפֵר בְּחוּט לָבָן,סב אֲבָל בְּחוּט צָבוּעַ – אֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יְצָרְפֶנּוּ לִשְׁאָר חוּטֵי הַצִּיצִית, דְּעַכְשָׁו אֵין נוֹהֲגִים כְּלָל לַעֲשׂוֹת צִיצִית צְבוּעִים.סג^,

הערות שוליים

א.

מנחות מא, ב. רמב"ם הלכות ציצית פ"א הי"ג. טור ושו"ע סעיף א. וכ"ה בסידור ד"ה מותר להתיר.

ב.

לבוש סעיף א. וראה רש"י מנחות שם ד"ה דילמא. ועי' העו"ב תקי ע' 26. תקיב ע' 20. תקיד ע' 21.

ג.

מ"א ס"ק א. ט"ז סי' יב ס"ק ג.

ד.

סעיף ה. וראה לעיל סי' יב סעיף א.

ה.

מ"א שם.

ו.

ט"ז סי' יב ס"ק ג. וראה ט"ז סי' טו ס"ק א.

בכת"י: לעשותו.

בכת"י: כשקושרו.

סעיף י וש"נ.

תוס' שבת כב, א ד"ה רב. שו"ע ולבוש סעיף א.

יא.

מ"א ס"ק ב. וראה תוס' מנחות מא, ב ד"ה רב. ט"ז ס"ק ב.

יב.

 מ"א שם.

יג.

תוס' שבת שם. רמ"א סעיף א.

יד.

סעיף ב.

טו.

לבוש סעיף א. ט"ז שם. עולת תמיד ס"ק ב. מ"א שם. וכ"ה בסדור ד"ה מותר להתיר. וראה חקרי הלכות ח"ה כה, א.

טז.

מ"א שם. עולת תמיד שם.

יז.

אבל לא לחתכם. וכ"ה בסידור "לא יפסקנה אלא יתירנה" וש"נ.

יח.

מנחות מא, א ורש"י שם ד"ה ממקום. טור ושו"ע סעיף ב.

יט.

מנחות שם. לבוש סעיף ב. עולת תמיד ס"ק ד.

כ.

במדבר טו, לח.

כא.

רש"י שם. רא"ש הלכות ציצית סי' יא. שו"ע ולבוש שם.

כב.

ספר המאורות הלכות ציצית (ד"ה ולא יביא אפילו אמה על אמה). וראה לבושי שרד ס"ק ב ממשמעות מ"א ס"ק ג. מ"א ס"ק ד ויד אפרים שם.

כג.

 סעיף א.

כד.

ט"ז ס"ק ג. מ"א ס"ק ד.

כה.

מ"א שם (עי' בקו"א ס"ק א). וראה פרי הארץ ח"א או"ח סי' ב (הובא בבאר היטב ס"ק ד).

כו.

שו"ת רשב"א ח"א סי' ריז. שו"ע סעיף ג, לפי פי' הב"ח וט"ז שם סק"ג.

כז.

שו"ת הרשב"א ושו"ע שם, לפי פי' דרכי משה סי' י. הובא בט"ז סק"ד ומ"א ס"ק ד.

כח.

לבוש סעיף ג (לענין המטיל ציציות אחרות בחלק הטלית שרוצה להתעטף בה, שאינו צריך להתיר הציציות הראשונות). לחם חמודות הלכות ציצית ס"ק כז.

כט.

עי' קו"א סק"א שמפרש כן בדברי התוספות מנחות מ, ב ד"ה שמא, ובדברי הנימוקי יוסף הלכות ציצית ד"ה ושוין – לפי' הט"ז ס"ק ד עיי"ש. עיין ב"י (ד"ה נקרעה שמפרש את דברי הנימוקי יוסף באופן אחר).

ל.

כדלעיל סי' י סעיף י וש"נ.

לא.

תוספות שם. נמוק"י שם לפי' הט"ז שם.

לב.

ובסידור ד"ה וכן אם נקרע כתב דהיינו רק אם הקרע מפולש מצדו האחד עד השפה ועד בכלל אבל אם נשתייר כל שהוא שלם בשפת הטלית אפילו אם יש קרע ארוך מאד כשרה ואין צריך לתפור וש"נ.

לג.

נימוקי יוסף שם – לפי' הב"י (ד"ה נקרעה) עיי"ש. פסקי רי"ד מנחות מא, א.

לד.

תוספות שם (ועי' קו"א).

לה.

ראה שו"ע ולבוש סוף סעיף ד. וכ"ה בסדור ד"ה ואם לא נקרע, אלא ששם הוסיף דיעה אמצעית, דכשנפסקה לגמרי נפסלה, אבל סגי בחיבור משהו וש"נ.

לו.

סעיף ב.

לז.

שו"ע סעיף ד.

לח.

עיטור הלכות ציצית שער ב ח"ב ורא"ש הלכות ציצית סי' יא בשם רב עמרם גאון. רבינו טוביה במדרש לקח טוב סוף פרשת שלח. שו"ע ס"ד.

לט.

עי' חקרי הלכות ח"ט ע' כח.

מ.

סעיף יט.

מא.

סעיף כ. וראה שם סעיף כא.

מב.

נימוקי יוסף הלכות ציצית ד"ה חוץ לשלש. פסקי הרי"ד מנחות מא, א. פסקי הריא"ז הלכות ציצית דין חוטי ציצית אות יד.

מג.

וכ"ה בסדור ד"ה אבל להתיר.

מד.

רבינו ירוחם נתיב יט ח"ג. שו"ע סעיף ד. מ"א ס"ק יא. ובסידור מבואר שהפוסלין אוסרים בכל מקום שהקרע מפולש מצדו האחד עד השפה, אפי' לא נפסק לגמרי (אם אורך הקרע הוא יותר מרוחב אצבע ומחצה שהוא רוב שיעור הכנף) וש"נ.

מה.

מ"א ס"ק יד. ומנהג חב"ד שכנפות הטלית תפורים מתחת במשי (אג"ק ח"ב ע' לג).

מו.

סעיף יב.

מז.

ב"י סי' יא (ד"ה כתוב במרדכי). מרדכי הלכות ציצית (סי' תתקמב) בשם תוספות שאנץ.

מח.

סעיף ח.

מט.

שו"ע סעיף ה. וכ"ה בסדור ד"ה אם לאחר.

נ.

מ"א ס"ק ט.