סימן כא כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת בְּצִיצִית שֶׁנִּפְסְקוּ בְּטַלִּיתוֹת יְשָׁנִים, וּבוֹ ה סְעִיפִים:
א צִיצִית – תַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה הֵן,א כְּלוֹמַר שֶׁאֵין בְּעַצְמָן שׁוּם קְדֻשָּׁה1 רַק שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין בָּהֶן לְשֵׁם מִצְוָה, לְפִיכָךְ אַחַר שֶׁנִּפְסְקוּ מִן הַטַּלִּית – יָכוֹל לְזָרְקָן אֲפִלּוּ לָאַשְׁפָּה. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהֵן קְבוּעִין בַּטַּלִּית – אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן שׁוּם תַּשְׁמִישׁ שֶׁל חֹל, כְּגוֹן לִקְשֹׁר בָּהֶם שׁוּם דָּבָר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, מִשּׁוּם בִּזּוּי מִצְוָה.ב
וְיֵשׁ אוֹמְרִיםג דְּאַף לְאַחַר שֶׁנִּפְסְקוּ אֵין לִנְהֹג בָּהֶם מִנְהַג בִּזָּיוֹן לְזָרְקָן בָּאַשְׁפָּה אוֹ לְכָל מָקוֹם מְגֻנֶּה (אֲבָל יָכוֹל לְזָרְקָן שֶׁלֹּא בְּמָקוֹם מְגֻנֶּה), וְאֵין צָרִיךְ לְגָנְזָן, לְפִי שֶׁאֵין בָּהֶם קְדֻשָּׁה.
וְאַף עַל פִּי שֶׁהֲלָכָה כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, מִכָּל מָקוֹם הַמַּחְמִיר וּמְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת – תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה.ד
וְיֵשׁ בַּעֲלֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁמַּחְמִירִין לְגָנְזָןה אוֹ לְהַנִּיחָן תּוֹךְ סֵפֶר אֶחָד לְסִימָן,ו הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה בָּהֶם מִצְוָה אַחַת – יַעֲשׂוּ בָּהֶן מִצְוָה אַחֶרֶת.
ב טַלִּיתוֹת שֶׁל מִצְוָה שֶׁבָּלוּ – אָדָם בּוֹדֵל אֶת עַצְמוֹ מֵהֶן,ז וְאֵינוֹ מֻתָּר לְקַנֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בָּהֶן, וְלֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן שׁוּם תַּשְׁמִישׁ מְגֻנֶּה, אֶלָּא זוֹרְקָן וְהֵן כָּלִין מֵאֲלֵיהֶן.
ג מֻתָּר לִכָּנֵס בְּטַלִּית מְצֻיֶּצֶת לְבֵית הַכִּסֵּא,ח לְפִי שֶׁאֵין זֶה בִּזּוּי לַמִּצְוָה כָּל כָּךְ.ט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּבֶגֶד שֶׁעָשׂוּי לְמַלְבּוּשׁ וְאֵינוֹ מְיֻחָד לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ,י,2 אֲבָל בְּטַלִּיתוֹת שֶׁל מִצְוָה שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינָן מְיֻחָדִים רַק לְהִתְפַּלֵּל בָּהֶן – אֵין נָכוֹן שֶׁיִּכָּנֵס בָּהֶם לְבֵית הַכִּסֵּא. וְכֵן הַהוֹלֵךְ לִפָּנוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – צָרִיךְ לִפְשֹׁט אֶת הַקִּיטְל,יא כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד רַק לְהִתְפַּלֵּל.3
ד אֲבָל מֻתָּר לִישֹׁן אֲפִלּוּ בְּטַלִּיתוֹת שֶׁל מִצְוָה,יבלְפִי שֶׁאֵין זֶה גְּנַאי כָּל כָּךְ.4 וְכֵן מֻתָּר לִתְּנָם לְכּוֹבֵס אֲפִלּוּ הוּא נָכְרִי.יג
שולחן ערוך הרב (Kehot Publication Society)
הוסיפו תגובה