סימן יג דִּינֵי צִיצִית בְּשַׁבָּת, וּבוֹ ט סְעִיפִים:

א אַרְבַּעַת הַצִּיצִית מִצְוָה אַחַת הֵן,א, וּלְפִיכָךְ הֵן מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵין בַּטַּלִּית כָּל הַד' צִיצִית – אֵינָהּ מְצֻיֶּצֶת כְּהִלְכָתָהּ, וְהַיּוֹצֵא בָּהּ בְּשַׁבָּת לִרְשׁוּת הָרַבִּים – חַיָּב חַטָּאת, לְפִי שֶׁהַצִּיצִית הַתְּלוּיִים בָּהּ אֵין בָּהֶם מִצְוָה וַהֲרֵי הֵם כְּמַשְׂאוֹי. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין לַטַּלִּית – אֵינָן בְּטֵלִים לְגַבֵּי הַטַּלִּית, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים בְּעֵינָיו וְדַעְתּוֹ עֲלֵיהֶם עַד שֶׁיַּשְׁלִים כָּל הַד' צִיצִית.ב

וַאֲפִלּוּ נִפְסְלוּ כָּל הַד' צִיצִית עַל יְדֵי פְּסִיקַת הַחוּטִין שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר בָּהֶם כְּדֵי עֲנִיבָה – אַף־עַל־פִּי־כֵן אוֹתָן הַחוּטִין שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ שְׁלֵמִים שֶׁלֹּא נִפְסְקוּ עֲדַיִן הֵם חֲשׁוּבִים בְּעֵינָיו וְדַעְתּוֹ לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם עוֹד חוּטִין אֲחֵרִים, וְלָכֵן אַף־עַל־פִּי שֶׁמְּחֻבָּרִים לַטַּלִּית – אֵינָן בְּטֵלִים לְגַבֵּי הַטַּלִּית וַהֲרֵי הֵם כְּמַשְׂאוֹי, כֵּיוָן שֶׁעַכְשָׁו הֵם פְּסוּלִים אֵינָן לֹא מִנּוֹי הַטַּלִּית וְלֹא מִתַּשְׁמִישֵׁי הַטַּלִּית, שֶׁהֲרֵי אֵין לַטַּלִּית צֹרֶךְ בָּהֶם כְּלָל.

אֲבָל אִם נִפְסְקוּ כָּל הַחוּטִין שֶׁבְּכָל הַד' צִיצִית וְלֹא נִשְׁאַר בָּהֶם אֲפִלּוּ חוּט אֶחָד אָרֹךְ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵםג וּקְצָת מֵהֶם נִפְסְקוּ וְלֹא נִשְׁתַּיְּרוּ בָּהֶם כְּדֵי עֲנִיבָה בְּעִנְיָן שֶׁכָּל הַצִּיצִית הֵם פְּסוּלִים וְאֵין לָהֶם תַּקָּנָה אֶלָּא הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת צִיצִית אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, לְפִיכָךְ אֵין אֵלּוּ חוּטִין הַפְּסוּקִים חֲשׁוּבִין בְּעֵינָיו לִכְלוּם לָכֵן בְּטֵלִין הֵן לְגַבֵּי הַטַּלִּית, וּלְפִיכָךְ מֻתָּר לָצֵאת בָּהֶם אֲפִלּוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אִם הִיא טַלִּית [שְׁאוּלָה]ד שֶׁאֵינָהּ חַיֶּבֶת בְּצִיצִית, דְּאִם לֹא כֵן הֲרֵי אָסוּר לְהִתְלַבֵּשׁ בְּטַלִּית שֶׁיֵּשׁ בּוֹ ד' כְּנָפוֹת בְּלֹא צִיצִיתה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן ח.ו

ב טַלִּית שֶׁהִיא מְצֻיֶּצֶת כְּהִלְכָתָהּז – מֻתָּר לָצֵאת בָּהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אֲפִלּוּ בִּזְמַן הַזֶּה שֶׁאֵין לָנוּ תְּכֵלֶת, בֵּין הַטַּלִּית קָטָן בֵּין הַטַּלִּית גָּדוֹל, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה,ח וְאַף־עַל־פִּי שֶׁלַּיְלָה לָאו זְמַן צִיצִית הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהַצִּיצִית הַכְּשֵׁרִים הֵם מִנּוֹי הַבֶּגֶד וְתַכְשִׁיטָיו כְּמוֹ הָאִמְרָא וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, לְפִיכָךְ אֵין זֶה כְּמַשְׂאוֹי. רַק יִזָּהֵר שֶׁלֹּא תְּהֵא הַטַּלִּית מֻנַּחַת לוֹ עַל כְּתֵפוֹט שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ לְבִישָׁתָהּ בְּחֹל,י כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן שא סָעִיף ל[ה]יא, עַיֵּן שָׁם.

ג אֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶת הַצִּיצִית כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לִרְשׁוּת הָרַבִּיםיב אִם כְּבָר בְּדָקוּם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם,יג מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָן בְּחֶזְקָתָן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן חיד עַיֵּן שָׁם.

ד אִם נוֹדַע לוֹ בְּשַׁבָּתטו כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּיםטז שֶׁהַטַּלִּית שֶׁעָלָיו הוּא פָּסוּל מִן הַתּוֹרָה – צָרִיךְ לְפָשְׁטוֹ, בֵּין טַלִּית קָטָן בֵּין טַלִּית גָּדוֹל, וַאֲפִלּוּ יִשָּׁאֵר עוֹמֵד עָרֹם בַּשּׁוּק, שֶׁאֵין כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת דּוֹחֶה אֶת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה,יז, שֶׁנֶּאֱמַר:יח, "אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'" (וְעַיֵּן בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן שגיט, וְהוּא הַדִּין כָּאן).

אֲבָל אִם הָיָה בְּחֹל, אִם הוּא טַלִּית קָטָן – אֵין צָרִיךְ לְפָשְׁטוֹ,כ וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מְבַטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה בְּמַה שֶּׁהוּא לָבוּשׁ ד' כְּנָפוֹת בְּלֹא צִיצִית, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּיָדַיִם אֶלָּא הָעֲשֵׂה הִיא נִדְחֵית מִמֵּילָא – גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת וְדוֹחֶה אֶת אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. וּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְמַהֵר וְלֵילֵךְ לְבֵיתוֹ לְהַפְשִׁיטוֹ מֵעָלָיו,כא אֲפִלּוּ הוּא עוֹסֵק בִּדְבַר מִצְוָה כְּגוֹן שֶׁהוּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כֵּיוָן שֶׁהוּא אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה.

אֲבָל בְּטַלִּית גָּדוֹל שֶׁלָּנוּכב כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹבְשִׁין אוֹתוֹ לְשֵׁם מַלְבּוּשׁ אֶלָּא לְשֵׁם מִצְוָה, אִם כֵּן אֵין גְּנַאי בְּהַפְשָׁטָתוֹ, וְלָכֵן צָרִיךְ לְפָשְׁטוֹ אֲפִלּוּ בַּשּׁוּק.

ה הַהוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָצָא שֶׁנִּפְסְלָה טַלִּיתוֹ,כג אַף־עַל־פִּי שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ לְהִתְפַּלֵּל בְּלֹא טַלִּית – אָסוּר לוֹ לְהִתְלַבֵּשׁ בְּטַלִּיתוֹ אֲפִלּוּ בְּלֹא בְּרָכָה, כֵּיוָן שֶׁאֵין כָּאן גְּנַאי גָּדוֹל לֵישֵׁב בְּלֹא טַלִּיתכד – אֵין דּוֹחִ[ין] עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה מִפְּנֵי גְּנַאי קָטָן.

ו בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחֹל, כֵּיוָן שֶׁהוּא יָכוֹל לְהָטִיל צִיצִית בְּטַלִּיתוֹ,כה אִם כֵּן כְּשֶׁלּוֹבְשׁוֹ – עוֹבֵר עַל קוּם וַעֲשֵׂה. אֲבָל בְּשַׁבָּת,כו כֵּיוָן שֶׁאֵי[נוֹ] יָכוֹל לְהָטִיל צִיצִית מֵחֲמַת אִסּוּר שַׁבָּת – אֵין אִסּוּר מִן הַתּוֹרָה לִלְבּשׁ טַלִּית בְּלֹא צִיצִית, שֶׁהֲרֵי לֹא אָמְרָה תּוֹרָה:כז לֹא תִּלְבַּשׁ בֶּגֶד בְּלֹא צִיצִית, אֶלָּא לְאַחַר שֶׁיִּלְבָּשֶׁנּוּ מִצְוַת עֲשֵׂה לְהָטִיל בּוֹ צִיצִית, וְכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָטִיל – אֵינוֹ עוֹבֵר.

אֶלָּא דְּמִכָּל מָקוֹם מִדְּרַבָּנָן אָסוּר לְלָבְשׁוֹ,כח כֵּיוָן שֶׁסּוֹפוֹ לְבַטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה, וַחֲכָמִים לֹא הֶעֱמִידוּ דִּבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, אֲפִלּוּ אֵין שָׁם אֶלָּא גְּנַאי קָטָן, לָכֵן אִם הוּא מִתְבַּיֵּשׁ [לְהִתְפַּלֵּל] בְּלֹא טַלִּית – יָכוֹל לְלָבְשׁוֹ בְּלֹא בְּרָכָה.כט

ז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁלֹּא יָדַע קֹדֶם שַׁבָּת שֶׁנִּפְסְלָה טַלִּיתוֹ,ל אֲבָל אִם יָדַע בּוֹ קֹדֶם שַׁבָּת – אָסוּר לְלָבְשׁוֹ בְּשַׁבָּת, דְּהָיָה לוֹ לְתַקֵּן מֵאֶתְמוֹל.

ח אִם נוֹדַע לוֹ בְּשַׁבָּת כְּשֶׁהוּא בְּכַרְמְלִיתלא, שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן שֶׁהַטַּלִּית שֶׁעָלָיו פָּסוּל – אֵין צָרִיךְ לְפָשְׁטוֹ, דְּלֹא הֶעֱמִידוּ דִּבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת. וַאֲפִלּוּ בְּטַלִּיתוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינָם אֶלָּא לְשֵׁם מִצְוָהלב וְאֵינָם גְּנַאי בְּהַפְשָׁטָתָן, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא אִסּוּר מִדְּרַבָּנָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, דְּמִן הַתּוֹרָה מֻתָּר לְהִתְלַבֵּשׁ בְּטַלִּית בְּלֹא צִיצִית בְּשַׁבָּת, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא גָּזְרוּ לְהַפְשִׁיט אֶת הַטַּלִּית בְּכַרְמְלִית – לֹא רָצוּ לְחַלֵּק בֵּין טַלִּית לְטַלִּית, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִפְשֹׁט מֵעָלָיו שׁוּם בֶּגֶד בְּכַרְמְלִית.לג

ט הָרוֹאֶה בַּחֲבֵרוֹ שֶׁנִּפְסְלוּ לוֹ צִיצִיּוֹתָיו,לד אִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְפָשְׁטוֹ מֵעָלָיו – לֹא יֹאמַר לוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא לְבֵיתוֹ, דְּמִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת לֹא יַפְרִישֶׁנּוּ מֵאִסּוּר שׁוֹגֵג.לה וּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ הוּא לִקְרֹא לוֹ שֶׁיָּבוֹא לְבֵיתוֹ בִּמְהֵרָה וְשָׁם יֹאמַר לוֹ שֶׁיַּפְשִׁיטֶנּוּ מֵעָלָיו.לו (א) וְהוּא הַדִּין אִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ לְפָשְׁטוֹ מֵעָלָיו רַק בְּעִנְיָן שֶׁצָּרִיךְ לְמַהֵר וְלֵילֵךְ לְבֵיתוֹ לְפָשְׁטוֹ מֵעָלָיו וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה – צָרִיךְ הָרוֹאֶה לוֹמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵיתוֹ בִּמְהֵרָה וְשָׁם יַפְשִׁיטֶנּוּ מֵעָלָיו.