פרק כא

1פַּלְגֵי־מַ֣יִם לֶב־מֶ֖לֶךְ בְּיַד־יְהוָ֑ה עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֖ר יַחְפֹּ֣ץ יַטֶּֽנּוּ:
2כָּֽל־דֶּרֶךְ־אִ֖ישׁ יָשָׁ֣ר בְּעֵינָ֑יו וְתֹכֵ֖ן לִבּ֣וֹת יְהוָֽה:
כל דרך איש ישר בעיניו ותוכן: ומונ':
3עֲשׂה צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט נִבְחָ֖ר לַיהוָ֣ה מִזָּֽבַח:
4רוּם־עֵ֖ינַיִם וּרְחַב־לֵ֑ב נִ֖ר רְשָׁעִ֣ים חַטָּֽאת:
רום עינים: גסות הרוח:
ורחב לב: חפץ למלאות תאות לבו הוא ניר של רשעים חרישותם ומחשבותם הוא חטאתם:
5מַחְשְׁב֣וֹת חָ֖רוּץ אַךְ־לְמוֹתָ֑ר וְכָל־אָ֜֗ץ אַךְ־לְמַחְסֽוֹר:
מחשבות חרוץ: אדם ישר המתהלך באמת ובמשפט חרוץ:
אך למותר: להצלחה ולריוח באות:
וכל אץ: דוחק את השעה:
6פֹּ֣עַל א֖וֹצָרוֹת בִּלְשׁ֣וֹן שָׁ֑קֶר הֶ֥בֶל נִ֜דָּ֗ף מְבַקְשֵׁי־מָֽוֶת:
פועל אוצרות: להרבות הון: בלשון שקר:
הבל נדף וגו': מוקשי (ס"א מבקשי) מות הם לו:
7שֹׁד־רְשָׁעִ֥ים יְגוֹרֵ֑ם כִּ֥י מֵ֜אֲנ֗וּ לַעֲשֹ֥וֹת מִשְׁפָּֽט:
יגורם: יגור אותם:
8הֲפַכְפַּ֬ךְ דֶּ֣רֶךְ אִ֣ישׁ וָזָ֑ר וְ֜זַ֗ךְ יָשָׁ֥ר פָּעֳלֽוֹ:
הפכפך דרך איש וזר: איש והוא זר סר מן המצוה דרכו הפכפך:
9ט֗וֹב לָשֶׁ֥בֶת עַל־פִּנַּת־גָּ֑ג מֵאֵ֥שֶׁת מִ֜דְיָנִ֗ים וּבֵ֥ית חָֽבֶר:
ובית חבר: שנכנס לבית חבירו לדבר עם אשתו, ומדרש אגדה ניבא שסוף השכינה להסתלק מעל ישראל שהם כאשת מדיני':
ובית חבר: בית שמחברים בו רעים להקב"ה כגון צלם שהעמיד מנש' בהיכל ה':
10נֶ֣פֶשׁ רָ֖שָׁע אִוְּתָה־רָ֑ע לֹא־יֻחַ֖ן בְּעֵינָ֣יו רֵעֵֽהוּ:
11בַּעֲנָשׁ־לֵ֖ץ יֶחְכַּם־פֶּ֑תִי וּבְהַשְׂכִּ֥יל לְ֜חָכָ֗ם יִקַּח־דָּֽעַת:
בענש לץ יחכם פתי: ע"י יסורי הלצים הפתאים מתחכמים ושבים בתשובה:
12מַשְׂכִּ֣יל צַ֖דִּיק לְבֵ֣ית רָשָׁ֑ע מְסַלֵּ֖ף רְשָׁעִ֣ים לָרָֽע:
משכיל צדיק: צדיקו של עול' הוא הקב"ה נותן לב להכרית בית רשע כגון זכר עמלק:
13אֹטֵ֣ם אָ֖זְנוֹ מִזַּעֲקַת־דָּ֑ל גַּֽם־ה֥וּא יִ֜קְרָ֗א וְלֹ֣א יֵעָנֶֽה:
14מַתָּ֣ן בַּ֖סֵּתֶר יִכְפֶּה־אָ֑ף וְשֹׁ֥חַד בַּ֜חֵ֗ק חֵמָ֥ה עַזָּֽה:
מתן בסתר: צדקה:
ושוחד בחק: אף זו צדקה יכפה אף, יכפה חמה עזה:
15שִׂמְחָ֣ה לַ֖צַּדִּיק עֲשֹ֣וֹת מִשְׁפָּ֑ט וּ֜מְחִתָּ֗ה לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן:
שמחה לצדיק עשות משפט: שמחה להקב"ה לעשות דין בצדיקים כדי לזכותם לחיי העה"ב ושמחה לצדיק שהקב"ה מביא יסורין עליהם כדי שיזכו לעה"ב כך נדרש במדרש תהלים:
ומחתה: היא:
לפועלי און: לפי שאין נותנין לב לשוב ואין היסורין מועילין להן ומצטערין ולא להועיל:
16אָדָ֗ם תּ֖וֹעֶה מִדֶּ֣רֶךְ הַשְׂכֵּ֑ל בִּקְהַ֖ל רְפָאִ֣ים יָנֽוּחַ:
אדם תועה מדרך השכל: פורש מן התורה:
בקהל רפאים: בעדת גיהנם:
17אִ֣ישׁ מַ֖חְסוֹר אֹהֵ֣ב שִׂמְחָ֑ה אֹהֵ֥ב יַֽיִן־וָ֜שֶׁ֗מֶן לֹ֣א יַעֲשִֽׁיר:
איש מחסור: מי שאוהב שמחת משתה תמיד:
18כֹּ֣פֶר לַצַּדִּ֣יק רָשָׁ֑ע וְתַ֖חַת יְשָׁרִ֣ים בּוֹגֵֽד:
כופר לצדיק רשע ותחת ישרים בוגד: צדיק נחלץ ורשע בא תחתיו כגון מרדכי והמן:
19ט֗וֹב שֶׁ֥בֶת בְּאֶֽרֶץ־מִדְבָּ֑ר מֵאֵ֖שֶׁת מִדְוָנִ֣ים מִדְיָנִ֣ים וָכָֽעַס:
טוב שבת בארץ מדבר: גם זה על סלוק השכינה נאמר:
20אוֹצָ֤ר נֶחְמָ֣ד וָ֖שֶׁמֶן בִּנְוֵ֣ה חָכָ֑ם וּכְסִ֖יל אָדָ֣ם יְבַלְּעֶֽנּוּ:
וכסיל אדם: וכסילות של אדם:
21רֹדֵף צְדָקָ֣ה וָחָ֑סֶד יִמְצָ֥א חַ֜יִּ֗ים צְדָקָ֥ה וְכָבֽוֹד:
22עִ֣יר גִּ֖בֹּרִים עָלָ֣ה חָכָ֑ם וַ֜יֹּ֗רֶד עֹ֣ז מִבְטֶחָֽה:
עיר גבורים עלה חכם: זה משה רבינו שעלה לבין המלאכים גבורי כח (ויורד וגו', תורה):
23שֹׁמֵ֣ר פִּ֖יו וּלְשׁוֹנ֑וֹ שֹׁמֵ֖ר מִצָּר֣וֹת נַפְשֽׁוֹ:
24זֵ֣ד יָ֖הִיר לֵ֣ץ שְׁמ֑וֹ ע֜וֹשֶֹ֗ה בְּעֶבְרַ֥ת זָדֽוֹן:
יהיר: גס רוח סופו להיות לץ שאינו חש לשמוע מוסר:
25תַּאֲוַ֣ת עָצֵ֣ל תְּמִיתֶ֑נּוּ כִּֽי־מֵאֲנ֖וּ יָדָ֣יו לַעֲשֹֽוֹת:
26כָּל־הַ֖יּוֹם הִתְאַוָּ֣ה תַאֲוָ֑ה וְצַדִּ֥יק יִ֜תֵּ֗ן וְלֹ֣א יַחְשֹֽךְ:
וצדיק יתן: כל צרכי ביתו שהקב"ה מזמן לו:
27זֶ֣בַח רְ֖שָׁעִים תּוֹעֵבָ֑ה אַ֜֗ף כִּֽי־בְזִמָּ֥ה יְבִיאֶֽנּוּ:
אף כי בזמה יביאנו: וכ"ש כשהוא מביאו להרשיעו ובעצה רעה כגון קרבנות בלעם ובלק שלא היו מביאים אלא לקלל את ישראל:
28עֵד־כְּזָבִ֥ים יֹאבֵ֑ד וְאִ֥ישׁ שׁ֜וֹמֵ֗עַ לָנֶ֥צַח יְדַבֵּֽר:
ואיש שומע: שקבל מה שכתוב בתורה לא תענה ברעך וגו' (שמות כ׳:י״ג):
לנצח: תמיד:
29הֵעֵ֬ז אִ֣ישׁ רָשָׁ֣ע בְּפָנָ֑יו וְ֜יָשָׁ֗ר ה֤וּא יָכִ֬ין יָבִ֬ין דַּרְכֹּֽיו דַּרְכּֽוֹ:
העז איש רשע בפניו: הרשע מרא' עזותו בשעת כעסו:
בפניו: מל' אף:
30אֵ֣ין חָ֖כְמָה וְאֵ֣ין תְּבוּנָ֑ה וְאֵ֥ין עֵ֜צָ֗ה לְנֶ֣גֶד יְהוָֽה:
אין חכמה וגו': אין כל חכם ונבון חשוב לנגד ה' כל מקום שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב:
31ס֗וּס מ֖וּכָן לְי֣וֹם מִלְחָמָ֑ה וְ֜לַֽיהוָ֗ה הַתְּשׁוּעָֽה: