כשהרב אריה זאב רסקין (39) ורעייתו שיינדל (37) הגיעו לקפריסין לפני 14 שנים לאחר שנבחרו להיות שלוחי חב"ד במדינה הזעירה, דאגו כמה יהודים שהתגוררו במקום להבהיר להם שחבל על הזמן. "אתם אנשים צעירים וחבל על ההשקעה שלכם. אין עתיד ליהודים במקום הזה. תחזרו לארץ ותבנו לכם עתיד וורוד" הם פסקו נחרצות.

הנתונים היבשים "על הנייר" הראו שיש צדק באזהרות האלו. בכל האי נמנו אז רק 50 יהודים, מרביתם מבוגרים והסיכוי לקהילה שתקום שם היה נראה תלוש מהמציאות. אבל גם העובדה שהרב רסקין נטש אחריו עבודה מכובדת כמנכ"ל קניון "לב אשדוד", לא גרמה להם לחשוב פעמיים כששמעו את האזהרות הברורות. הם לא חשבו להרים ידיים אפילו לרגע.

"בחורים מישיבות חב"ד בארה"ב שנשלחו בחופשת הקיץ שלהם לקיים פעילות יהודית בקפריסין, העידו שמתחת לפני השטח קיימים כמה מאות יהודים ועם עבודה ומאמץ ניתן יהיה לקבץ אותם ולגבש קהילה או אפילו כמה", הם מעידים. העובדה הזו גרמה להם להתחיל לעבוד במלוא המרץ עד למציאתם של אותם יהודים שברחו מיהדותם והקמת קהילה יהודית לתפארת.

היסטוריה לתפארת – או שלא

ההיסטוריה היהודית בקפריסין (כיום חלק מהאיחוד האירופאי, אבל משתייכת ליבשת אסיה) כמו בכל מדינות האזור, עמוקה מאוד. בתקופת בית המקדש השני חיתה במקום קהילה גדולה של יהודים ואף נמצאו בקפריסין מטבעות שהטביעו החשמונאים.

בעקבות "מרד התפוצות" שארע לפני 2130 שנים, נכחדה הקהילה היהודית באי ומאז חיו בה מספר לא גדול של יהודים לתקופות לא רציפות. כך, למשל, בשנת 1571, לאחר שהטורקים כבשו את האי, הם ניסו ליישב משפחות יהודיות עשירות מיוון באי אך הנסיון לא צלח במיוחד.

כיום, עבור רובנו ההקשר היהודי של קפריסין מתבטא בעיקר במה שאירע בסוף שנות הארבעים, כשהשלטון הבריטי גירש אלפי מעפילים לקפריסין שם הם היו במחנות מעצר. בסך-הכול, קרוב ל-52 אלף מעפילים, גברים נשים וילדים, שהו במחנות המעצר של קפריסין.

אחרי שהם עזבו, נותרה באי קהילה לא גדולה של יהודים.

ביום כיפור הראשון: בקושי מנין

כשנפלה ההחלטה לצאת לשליחות בקפריסין, משפחת רסקין בחרה את העיר לרנקה כמקום מגוריהם. למרות שלרנקה היא העיר השלישית בגודלה אחרי ניקוסיה ולימסול, היא נבחרה כמקום המועדף בשל היותה צמודה לשדה התעופה הבינלאומי של המדינה והמקום שמטבע הדברים כל מי שמגיע לקפריסין חייב לעבור בו.

ביום כיפור הראשון על אדמת האי הם הצליחו לקושש במאמצים מרובים עשרה אנשים למניין מצומצם שהתקיים בשגרירות ישראל במדינה, אבל בפסח של אותה שנה החלו הפירות כבר לצמוח ו-75 יהודים הסבו לליל הסדר במרכז חב"ד בלרנקה.

בדיוק באותם שנים החל גל של מאות ישראלים שהגיעו לעבוד בקפריסין, רובם בחברות הייטק מקומיות והקהילה המקומית קיבלה גוון צברי. את הראיון הזה ביצעתי כשנסעתי לנסיעה פרטית לקפריסין, ו-90 אחוזים מהנוסעים במטוס היו העובדים שחזרו מחופשה בישראל. מתברר שישראלים לא מעטים עובדים באי שנמצא במרחק של רק 40 דקות טיסה מישראל כשהם מרגישים "הכי קרוב לישראל, אבל רוצים לנטוש הכול, לעבוד ולהתגורר בחו"ל". לכן הם בוחרים ביעד האירופאי הקרוב ביותר.

הכניסה לבית חב"ד הנוכחי של לרנקה
הכניסה לבית חב"ד הנוכחי של לרנקה

איפה לומדים הילדים?

אני שואל את שיינדל רסקין איפה הילדים בכל הסיפור. "הם חלק בלתי נפרד מהשליחות", היא אומרת.

מנחם מענדל בן ה-17, שניאור זלמן בן ה-16, בתיה חיה יענטא בת ה-14, ליבא בת ה-13, מלכה בת ה-10, אלימלך בן ה-7 ואלישבע בת השנתיים. מבלי להחזיק בתפקיד רשמי בשליחות, הצחוק המתגלגל והדוגמה היפהפיה של ילדים יהודיים מחונכים, עוזרת להורים להחזיק מעמד בעיר הזרה ולאנשי הקהילה להרגיש בבית.

שניים מהם נולדו בישראל, אחת כשהיו עוד "על הקו" וארבעה בקפריסין.

"איפה הם לומדים?"

הרב רסקין מספר על גן הילדים שנפתח בשנים האחרונות בעיר. לאחר סיום הגן הם לומדים בבית הספר אונליין המיועד לילדי השלוחים עד גיל 11, אז הם נשלחים לישראל ומצטרפים ללימודים בבתי ספר חב"ד שבקרית מלאכי.

הקהילה כיום

כיום הקהילה היהודית בקפריסין מונה יותר מ-600 משפחות הכוללות בהערכה גסה כ-2,700 נפש והיא מתחלקת בין הערים לרנקה (150 משפחות בעיר שבה נמצא כאמור בית חב"ד המרכזי, בסמיכות לנמל התעופה הבינלאומי של האי הקטן), לימסול ("התל אביב של קפריסין") ועיר הבירה ניקוסיה (שבחודש האחרון נפתח בה בית חב"ד קבוע). מלבד אלו מביא בית חב"ד מידי שנה בחורים שיביאו את אור היהדות גם לאלפי הצעירים הישראלים המגיעים לעיר החוף איה נאפה. הם פותחים במקום בית חב"ד המציע בית כנסת, בית מדרש ומסעדה כשרה ואפילו יוצאים מידי ערב שבת לסבב בעשרות בתי המלון בעיר כדי להניח תפילין לצעירים ולחלק נרות שבת קודש. בכלל, הערכה היא שמספר התיירים הישראלים שמגיע לקפריסין מידי שנה עומד על 100,000.

כיום חיים בלרנקה זוג חבד"י נוסף – שניאור ורבקי לויטין כשהוא מנהל את הלוגיסטיקה של חב"ד קפריסין, והיא את גן הילדים הפועל בעיר עם 27 תלמידים. בעיר ניתן למצוא במתחם בית חב"ד גם מקווה מהודר לנשים, ספריה יהודית גדולה, בית כנסת, אולם אירועים ומסעדה יהודית.

ההווה מרשים, אבל העתיד זוהר: בימים בהם ביקרתי בקפריסין עמל הרב רסקין להשיג את האישורים האחרונים להפיכת מבנה בן ארבע קומות בשטח כולל של 1,270 מטר השוכן במרחק קצר מבית חב"ד, למרכז היהודי של קפריסין. המבנה כבר קיים והאישורים נועדו להכשיר אותו לצורה החדשה שיקבל.

המבנה שנרכש עבור הקהילה היהודית בלרנקה
המבנה שנרכש עבור הקהילה היהודית בלרנקה

המעוף של הרב רסקין עובד גם כאן שעות נוספות, ומלבד בית כנסת רחב ידיים יכיל המבנה גם מקווה נשים ומקווה גברים מושקעים, אולם שמחות גדול, בית קפה, חנות למוצרים כשרים וכמה כיתות לימוד.

ובתוך המרכז ישכון לו אחר כבוד גם מוזיאון להנצחת ההיסטוריה של הקהילה היהודית באי.

"מלבד העובדה שחלק נכבד מההיסטוריה של העם היהודי לאחר השואה עובר דרך סיפור המעברות בקפריסין ולכן ראוי לתת לו מקום של כבוד, הדבר שהכי חשוב לי להראות כאן הוא שניתן לקיים חיים יהודים תקינים בקפריסין. המוזיאון יתמקד בחייהם של אותם עשרות אלפי יהודים שגורשו לכאן והקימו יש מאין חיים יהודים תוססים. הם קיימו מוסד רבנות מפואר למרות כל הקשיים. גולי המחנה ערכו רישום נישואין וחיתנו על פי ההלכה זוגות רבים - שילדו שלשת אלפים ילדים יהודיים על אדמת קפריסין, ניהלו בתי כנסת ובתי מדרש, לימדו תורה ומסורת את עצירי המחנות וכמובן טיפלו בקבורתם של אותם קדושים שחלו בתקופת השואה ונפטרו כאן כשהם חולים ותשושים".

תוך כדי שיחה הרב רסקין פותח בהתרגשות קופסת פח קטנה שנחה על שולחנו ובתוכה פמוטות זעירות שנוצרו על ידי היהודים ששהו במחנות העולים, שנקנו עבורו במתנה בבית מכירות ירושלמי כביטוי של הוקרת תודה מאחד מאורחי בית חב"ד. "המוצרים האלו לצד מסמכים רבים שאוספים כמה גורמים הקשורים לבית חב"ד בקפריסין הם הבסיס למוזיאון היהודי שישכון כאן בעזרת השם בתוך תקופה קצרה" הוא מציין.

הרב רסקין משמש גם כרב הראשי הרשמי של המדינה המוכר על-ידי הממשלה, והוא מייצג את היהדות במשרדי הממשלה השונים כמו גם בטקסים רשמיים וכנסים של נציגי הדתות בקפריסין. העובדה שהוא מוכר רשמית על ידי הממשלה פותחת עבורו כמובן דלתות נוספות ואת כולן הוא מנצל להביא עוד ועוד אור ליהודי האי.

הרב רסקין בלשכתו
הרב רסקין בלשכתו