כשאסי דוד מתעדכן שהגשם מתקרב לעמק יזרעאל הוא יוצא החוצה, מביט לשמיים ונושא עיניים כלות לבואו. וכשטיפות מתחילות לזלף הוא יוצא החוצה, עומד תחת כיפת השמיים ומתרגש בכל פעם מחדש.

הכירו את אסי, מנהל רפת ממושב מיטב

את אסי אני פוגש ברפת שלו הממוקמת בטבורו של מיטב – יישוב לעולי כורדיסטאן הממוקם בחבל תענך המזרחי, למרגלות הרי הגלבוע ממזרח והרי השומרון מדרום. כשאני נכנס לרפת הוא בדיוק רוכן בכדי להרים חבילת חציר שתעשה את דרכה לפרה שילדה זה עתה שני עגלים.

אבל האווירה השלווה הזו לוותה בשנה שעברה בצעד שנראה חצי-התאבדותי. אסי, כמו חקלאים רבים שמספרם הולך וגובר שמר את שנת השמיטה, הפקיר את אדמתו וויתר על גידול החציר בחלקת שישים הדונם שאביו רכש מהמדינה בשנות החמישים המוקדמות. החציר הוא האוכל העיקרי של 200 הפרות ברפת של אסי וניתן לומר שהרפת כולה נשענת על החציר.

"ידעתי שתבוא שנה חורפית"

ולמה הכתבה הזו נערכת עכשיו, בשנה שלאחר שנת השמיטה? בגלל הפיצוי השמימי.

המערכות החורפיות שהקדימו את בואן ונראו כאן בחודשים האחרונים לא מפתיעות את אסי ואם תשאלו אותו הוא ידע מראש שהן יגיעו ובגדול. "בכל שנה שמינית שלאחר השמיטה אנחנו מקבלים פיצוי ישר מהקדוש ברוך הוא בדמות שנה חורפית וגשומה שמעניקה לנו תבואה וגידולים חקלאיים אחרים ביד רחבה" הוא אומר ומבטל במחי יד את ניסיונותיי להגדיר אותו כגיבור.

זו לא היתה הגדרה מן השפה ולחוץ. סבתי מתגוררת במושב מיטב ואני זוכר את עצמי שואל את אסי בכל פעם שנפגשנו בשנה שעברה מה יהיה ואיך הוא מסתדר והוא משיב לי בחיוך גדול "אל תדאג. אלוקים גדול. בכל שנות הגלות יהודים פיללו לעלות לארץ ולו בכדי לשמור את השמיטה כהלכתה, ומשם מה אני זכיתי בכך. שווה להפסיד כסף ולחיות כמו שיהודי צריך לחיות".

"בכל השנים הקודמות לא היה גשם עד לאחר חג החנוכה. כמויות הגשם היפות שירדו השנה מתאימות לנו ככפה ליד הן מבחינת הזמן בו הם ירדו (מיד לאחר החרישה) והן מבחינת הכמות. היו מקרים שזרעו ולא היה גשם או שירד קצת ולכן זה הרקיב, בשנה הזו מדובר בשילוב מושלם. צריך להבין שבניגוד לגידולים אחרים, גידול התבואה קשור אך ורק לגשם. מלבד הפרוצדורה המסובכת הקשורה בכך ובניגוד לגידולים חקלאיים אחרים, שדות התבואה שהושקו בצורה מלאכותית לא יניבו את אותה תבואה איכותית כמו זו הגדלה מגשמים. לפי המצב כרגע אני הולך לקבל כמות אדירה של תבואה שתישאר לשנה שלימה ללא שאזדקק לקניית תבואה נוספת וייתכן שאף אוכל למכור חלק ממנה לחקלאים אחרים"...

רואה את הברכה האלוקית

אסי אומר שהוא כבר בדק את הנושא ושדות התבואה שלו מניבות כמויות של תבואה הגדולות באחוזים ניכרים מאלו של חברים אחרים במושב שלא התגברו על הפיתוי ולא שבתו בשמיטה. "ברור לי שזו לא רק תוצאה מכך שהאדמה נחה במשך שנה שלימה (עניין חשוב כשלעצמו שמהווה אחת הסיבות למצוות השמיטה) אלא בברכה אלוקית שניתן לראות בחוש. אחת הסיבות שבכל שנת שמיטה חקלאים רבים מקבלים על עצמם לשמור שמיטה היא בגלל הניסים הברורים שאנו רואים במוחש. אלו עובדות יבשות בשטח ולא דמיונות או חלומות".

זו הפעם השניה שאסי שמר את שנת השמיטה, אבל זו פעם הראשונה שהוא שמר אותה כהלכתה, למרות שיכל לעגל פינות. בשנת השמיטה הקודמת הוא זרע את התבואה עד שלושה ימים לפני ראש-השנה, מכיוון שאז היא מספיקה להיקלט באדמה לפני תחילת השנה החדשה, אבל השנה החליט להחמיר על עצמו. "רציתי להדר בכל הפרטים ולכן לא זרעתי כלום באדמה שלי וקניתי את התבואה ממי ששמר שמיטה אך זרע אותה עד שלושה ימים לפני ראש השנה, כאשר הקציר נעשה בידי נוכרים בלבד".

למזלו של אסי הוא לא ניצב לבד במערכה כיוון ש'קרן השמיטה' שהקים הרב מנדלזון מקוממיות, סייעה לו מבחינה כלכלית, אבל "זה לא היה תקציב חודשי שסייע לכיסוי כל ההוצאות. זה רק 'סגר לי פינות' אבל מובן שהפסד כלכלי כזה או אחר לא היה שיקול כלכלי בשבילי".

לפני כשנה הוא נסע עם רעייתו לטורונטו כדי לפגוש בכמה פילנתרופים מקומיים המחזיקים את הקרן המעניקה מענקים לשומרי השמיטה ושם קיבל מימד נוסף על שמירת השמיטה שלו. "היהודים בקנדה ייחסו למצוות השמיטה חשיבות כל-כך גדולה, עד כדי כך שבכל מקום אליו הגעתי הם עמדו בתור כדי לקבל ברכות ממי שמפקיר את שדותיו כדי לקיים את ציווי השם", הוא אומר "נדהמתי לראות את המעלה שמייחסים למצווה החשובה הזו".

נולד בזכות ברכה של הרבי מליובאוויטש

האמת היא שאסי רגיל בניסים. הוא נולד בזכות נס ולמרות שלא גדל בבית דתי זכה להיוולד בברכתו הישירה של הרבי מליובאוויטש.

"אימי הייתה עקרה במשך 10 שנים לאחר נישואיה. הרפואה בתחום הייתה אז בחיתוליה, וישועה לא נראתה באופק. באותה שנה הגיעו לכאן בני הזוג השלוחים של הרבי מליובאוויטש הרב אברהם ע"ה ואשתו תבדל לחיים טובים וארוכים הרבנית רחל דונין. אמו של אבי ז"ל ראתה בהם כתובת טבעית לבקש על בנה וכלתה וביקשה מהם לשגר מכתב ברכה ל"צדיק הגדול שנמצא באמריקה" בהתכוונה לרבי. הם ביקשו ממנה להכין מכתב ושיגרו אותו לרבי. בדיוק שנה מהיום בו נשלח המכתב, נולדה אחותי הבכורה ובסך הכול נולדו להוריי עשרה ילדים, שנה אחרי שנה. כשגדלתי, הייתי הולך לביתם של הדונינים כדי להשתתף בפעילות תורנית לילדים שכונתה 'יבנה וחכמיה' וכשגדלתי נפרדו דרכינו".

הקשר התחדש לפני חתונתם של אסי וכרמית לפני 17 שנים. הרבנית דונין הציעה לרעייתי לכתוב לרבי לפני החתונה וכך מצאתי את עצמי יושב מול הרב דונין וכותב לרבי פדיון נפש עם בקשת ברכה לפני הצעד החשוב ביותר בחיינו. כשאסי ראה מכתב של הרבי שעוסק בדיוק "בקשר לברכה לנישואיו"... "הרגשתי כאילו אני עומד מול הרבי והוא מכוון את הברכה במיוחד אלי" הוא מעיד ורעד של התרגשות בקולו.

בדיוק באותם ימים נוסד שיעור בבית משפחת דונין ואסי הצטרף. "אני מתגעגע לשיעורים המתוקים ההם. ישבנו עם "המורה אברהם" כפי שכינינו אותו, ללא ספרים ושוחחנו על כל נושא שבעולם. ביקשנו ממנו לשמוע על ההשקפה היהודית-חסידית בכל תחום אקטואלי שעלה והוא ריתק אותנו במשך שעות ארוכות. זה היה חוזר על עצמו מידי שבוע: אנחנו היינו נערכים עם אין-סוף שאלות, והוא היה משיב לנו את תשובותיו הבהירות בסבר פנים יפות וכך מצאתי את עצמי מזדהה עם דרכה של חב"ד. אני חייב להדגיש שהכול היה ללא כפיה וולא לחץ. הכל מתוך הבנה אמיתית והכרה במהותם של החיים, מזווית הראיה של אדם שלא חייב כלום לאף אחד ושכבר ראה הכול".

הרב דונין נפטר בדיוק בימים האלו לפני חמש שנים והותיר חלל עצום בקרב מאות רבות של יהודים שקירב ליהדות ובליבו של אסי בפרט. "אני חש בחסרונו כל יום. הוא היה עבורי אבא. גשמי ורוחני. לא רק שדאג שנהיה יהודים כמו שצריך - הוא גם העניק לנו את הצרכים הגשמיים כפשוטו ממש. כשהיה חסר לנו משהו הייתי מגיע אליו והוא היה נותן מכיסו". החלל הזה חייב את אסי להיכנס אליו והוא עוזר לאלמנה – הרבנית דונין ככל יכולתו בהפצת אור היהדות במושב.

ההבדל בינינו לפרות

כשאסי רואה שאני סוגר את קובץ הוורד כסימן לכך שמבחינתי הראיון הזה הסתיים, הוא מבקש להוסיף משפט. "אחרי הכול, אני רוצה שאנשים ירוויחו משהו מקריאת הראיון איתי. הייתי רוצה לומר: מה ההוראה בעבודת השם שיש לי מהעבודה עם הפרות ברפת. הפרות סביבי אוכלות, ישנות, ורובצות בתוך הזבל ובטוחות שטוב להן. מי שרוצה להבין באמת מה היא 'נפש בהמית' עליה מוסבר בתורת חסידות חב"ד, שיבוא לבקר פה. אנחנו צריכים לוודא שאנו לא מתנהגים כמוהם, כי אחרת – מה מותר האדם מן הבהמה?"