מהי השמיטה

מרגע שהיהודים התיישבו בארץ הקודש1 הם התחילו לספור ולשמור מחזורים של שבע שנים. כל מחזור כזה הסתיים בשנת שבתון2 המכונה שנת "שמיטה"3 - שפירושה המילולי הוא: שחרור.

השנה שלאחר חורבן בית המקדש השני (3829 שנים לאחר בריאת העולם, 68-69 לספירה) היתה השנה הראשונה למחזורי שבע השנים. על ידי ספירת מחזורי שבע שנים מאז אנו רואים ששנה זו – תשפ"ב (מראש השנה עד ראש השנה הבא) היא שנת שמיטה.

קיום שנת השמיטה מתבטא במספר מימדים. להלן נתאר בקווים כלליים את יסודות שמירת שנת השמיטה.

שמיטת כספים

"מקץ שבע שנים תעשה שמיטה. וזה דבר השמיטה: שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגֹש את רעהו ואת אחיו, כי קרא שמיטה לה'." (דברים טו, א-ב).

שנת השמיטה מבטלת את כל החובות שחייבים יהודים זה לזה.

היבט זה של שמירת שנת שמיטה ידוע כ"שמיטת כספים", כלומר שחרור מחובות.