לא צריך להיות מינה צמח כדי לקבוע שחג החנוכה גבוה במיוחד במדד הפופולריות והאהדה הציבורית. ובינינו, די בצדק. מה כבר יכול להיות יותר נחמד מלהדליק נר, לאכול סופגנייה, ולעמוד שעתיים בפקק בדרך לפסטיגל...

מה שיפה במיוחד בחג החנוכה הוא קצב ההשתדרגות המהיר של כל אותם "עזרי" ומנהגי החג. זה כבר לא סתם "לביבה חמה ומתוקה" ואפילו לא סופגנייה עם ריבה, זו 'סופגניית בוטיק', יצירת פאר קונדיטורית במילוי מחית חצילים. זה כבר לא סתם "סביבון מעופרת יצוקה" אלא גאדג'ט אלקטרוני שיודע להסתובב לשיר ולהקרין אורות בו זמנית.

חבל רק שבעוד שהחג ומנהגיו (ובעיקר מופעיו) הולכים ומתפתחים משנה לשנה, דווקא אחד ממנהגי החג החשובים יותר נדחק איך שהוא לצד, ועד כמה שאני יכול לשפוט לא רק שהוא אינו הולך ומתרחב אלא לצערי גם כמדומני שהוא הולך ונעלם (ובבקשה תקנו אותי אם אני טועה) הכוונה היא כמובן למנהג "דמי החנוכה", אותם מספר שקלים שההורים מעניקים לילדים בכל יום מימות החנוכה.

דמי חנוכה הוא מנהג כל כך יפה לא רק בגלל כל אותם סיבות וטעמים שנכתבו למקורו של המנהג. ויש הרבה כאלו (אם היה לי שקל על כל הסבר למנהג הייתי יכול להכפיל את דמי החנוכה שאני נותן לילדי...)

זהו מנהג כל כך יפה גם לא רק בגלל שהוא כה משמח את הילדים ומפתח את חוש המסחר המתהווה שלהם באמצעות כל אותם עסקאות מפוקפקות שנעשות בין האחים הצעירים בסגנון "תן לי שתי כסף מנייר (שטרות של חמישים ש"ח) ואני אתן לך כסף אחד אמיתי (מטבע של 10 אגורות)".

זהו בעיקר מנהג כל כך חשוב ויפה בגלל שהוא כל כך מתאים לתוכנו העיקרי של חג החנוכה - חג החינוך. וכפי שניסח זאת הרבי במכתבו המבאר מדוע אנו נוהגים להעניק לילדים דווקא כסף ולא – כמנהג שאר העולם – סתם מתנות. הנה הדברים בעיבוד חופשי (המכתב המקורי נמצא כאן):

מהי הכוונה בנתינת מעות חנוכה בילדים? לקשר את המסר של חג החנוכה בדבר שניתן ללמוד מכסף, אפילו בהתבוננות קלה.

מצד אחד לכסף יש כוח גדול. מי שיש לו הרבה כסף נחשב לעשיר, ואפילו עשיר גדול, ו מי שאין לו נחשב לעני ורש.

מצד שני, הכסף כשלעצמו הוא לא אחד מצרכי האדם – כמו האוכל, הבגדים והבית בו האדם מתגורר – אלא רק אמצעי שמאפשר את רכישת צרכי האדם; ויתירה מכך, ניתן לקיים על ידו את מצוות הצדקה וגמילות חסדים ועוד כמה מצוות, אך הוא מביא תועלת רק אם משתמשים בו ולא אם מניחים אותו בקופסה ללא כל שימוש.

גם בחינוך הילדים, אחת הנקודות העיקריות היא להעביר להם את המסר שהם ידעו ויזכרו תמיד שה' יתברך נתן להם "הון תעצומות", פוטנציאל אדיר של כוחות כבירים – הן בשכל, במידות שבלב וביכולת העשייה שלהם, אבל עליהם לנצל את הפוטנציאל האלוקי במלואו. את השכל עליהם לנצל ללימוד התורה, את המידות לאהבת ה', אהבת התורה, אהבת ישראל וכל דבר שראוי לאהוב, וכן לירא ולברוח מכל הדברים שיש לברוח מהם...

כאשר מסבירים את כל זה לילד באותיות המתאימות ובדברים היוצאים מן הלב, ועוד ועיקר מראים לו דוגמא חיה, אז גם הנותן מעות חנוכה וגם המקבל אותם מוסיפין והולכין בנר מצווה ותורה אור"

עד כאן דבריו של הרבי.

אז שיהיה לכולנו חג חנוכה שמח ומחנך, עם הרבה דמי חנוכה. ו... ילדים, שימו לב! שלא יעבדו עליכם! מטבעות משוקולד זה לא נחשב...