יוסף נהג באחיו בנוקשות, ועם זאת – בהכנסת אורחים אדיבה; ובכך סלל את הדרך בהדרגה לקראת גילוי זהותו האמיתית. כאשר באו לפניו בשנית ביחד עם בנימין, ערך עבורם סעודה מפוארת.
הכנסת אורחים, כפי שהיא מתוארת בתורה, דורשת מהמארח לדאוג כמיטב יכולתו לכל צורכי אורחיו. גם אם המארח אינו בטוח אם האורחים יאכלו ממה שיוגש להם, עליו להגיש להם בנדיבות. לעומת זאת, אנו לומדים בתורה גם אודות ערכים של צניעות והסתפקות במועט, שהתורה מייחסת להם חשיבות רבה. אין כאן סתירה: את ערכי הצניעות עלינו ליישם לגבי עצמנו, אולם כלפי אחרים עלינו לנהוג תמיד בנדיבות ובהרחבה. כך, למשל, כאשר נרצה לסייע למשפחה נזקקת: המטרה שצריכה לעמוד לנגד עינינו אינה סיפוק צורכיהם הבסיסיים בלבד, כך שיוכלו לחיות חיים צנועים ודלים, אלא לתת בידם את האפשרות לחיות מתוך הרחבה והרווחה.
(על-פי שיחות קודש תשכ"ח א, עמ' 322)
הוסיפו תגובה