"בדיחה" כואבת במיוחד 🙁: ממתק לשבת פרשת מקץ
הרב נחמיה וילהלם הוא שליח חב"ד בבנגקוק, תאילנד, ומנהל בית חב"ד "הבית שלך במזרח".
לקבלת ה'ממתק לשבת' בווצפ מידי שבוע, לחצו כאן
כל הזכויות שמורות. אם נהנית ממאמר זה, אנו ממליצים לך להפיץ אותו הלאה, בכפוף לתנאים המפורטים במדיניות זכויות היוצרים של Chabad.org.
הסבר יפה,אבל מעיון בפסוקים עולה התמונה הבאה , ובקיצור נמרץ : : יוסף ביקש מהאחים לבחור מתנדב שישאר בכלא כ"בן ערובה". והאחים בחרו ( שנאמר :"ויעשו כן") אבל בפסוק לא מצויין מי נבחר.
ואז שמעון ולוי טענו :אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנֲנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ ... הם לא מתחרטים על עצם המכירה, אלא על האדישות והניכור כלפי אחיהם. לכן הם טוענים : עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת..ואחד משנינו ישאר "בן ערובה".( ולא יהודה שיעץ למכור את יוסף ) .
על זה עונה ראובן: הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם . כלומר אתם לא התיחסתם ליוסף כ"אח", משום ששורש השנאה ליוסף הוא מה שאני "חיממתי" נגדו, וכיניתי אותו בתואר "ילד" , לכן לא התיחסתם לתחנוניו. ועל כן עלי להישאר "בן הערובה".
כאן יוסף שמע שב"פועל" יהודה אחראי למכירתו, וראובן אחראי לעצם השנאה.נגדו.
כל זה ברש"י לפי "פשוטו של מקרא" , על הפסוק " אל תרגזו בדרך". ( בראשית פרק מ"ה. פסוק כ"ד. )