היוונים סגדו ליופי. והיהודים?!

ההבחנה בין גשמי ורוחני, ההכרה כי יש מציאות גשמית שאינה אלא חיקוי למציאות רוחנית - תבונית שהיא הממשית, אלו תפיסות יווניות מקוריות [פיתגוראיות - אפלטוניות] שלא עלו כלל בדעתם של אחרים. 'משל המערה' בא ללמד על המסע שעורך האדם מהעולם הגשמי אל העולם הרוחני, וזה היעוד של האדם, יעוד נוסף הוא לפעול בעולם הזה על פי העקרונות של אותו עולם תבוני רוחני, ע'מ לשפר את העולם הזה ולעשות אותו טוב יותר. כך נוהג גם הקב'ה במה שנאמר 'הביט בתורה וברא את העולם' שזה רעיון אפלטוני מובהק המופיע ב'טימאיוס'.

יפה הוא מה שבנוי על פי מידות נכונות [פרופורציות]. טוב הוא מה שפועל כהלכה ומבצע את תפקידו. ותנאי לכך שכל חלקיו יתאימו ויהיו במידות הנכונות, משמע יהיו יפים. לכן מה ש'טוב ויפה' הוא בעל קיום מתמיד. זה מה שמאפיין את עבודת הקב'ה. 'טוב ויפה' - 'קלוס קאי אגתוס' הוא מונח יסודי בתורת אפלטון. ולזה אנחנו צריכים לשאוף במעשים שלנו. יושם לב כי תןרת המוסר - אתיקה, נקראת בעברית גם 'תורת המידות' שהן מציינות את המצב היפה והטוב בחברה אנושית. השב