חכמים מספרים שעל אף שהמצרים צייתו ליוסף ואגרו תבואה במחסניהם במהלך שבע שנות השובע, בהגיע שבע שנות הרעב הרקיבה התבואה בכל המחסנים מלבד אלו של יוסף עצמו. המצרים מצאו עצמם תלויים ביוסף. עוד מוסיפים חז"ל ומספרים, שיוסף הסכים להעניק להם חיטה בתנאי שימולו עצמם.
המצרים היו שטופים בתאוות הגוף, וכאשר גרם להם יוסף למול את עצמם – תרם בכך תרומה חשובה לזיכוך חומריותם. אפילו עד למלך מצרים עצמו הגיעה השפעתו, שכן הוא היה זה שהורה למצרים לציית לכל הוראותיו של יוסף.
עלינו ללמוד מיוסף. כמוהו, עלינו לשמור על עצמנו נקיים וטהורים מהסביבה החומרנית המקיפה אותנו, אך בה בעת לשאול את עצמנו מה נוכל לעשות על מנת לעדן אותה. ככל שנחזק את מחויבותנו שלנו לקדושה, כך נוכל להשפיע יותר על אחינו לחזק את חיבורם שלהם ליהדות. נוסף על כך, נוכל להשפיע גם על הגויים להתקרב לדרך האמונה והצדק.
(על-פי לקוטי שיחות י, עמ' 141)
הוסיפו תגובה