בס"ד. ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר ב), ה'תשי"ז

(הנחה בלתי מוגה)

ויאמר הוי' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החודש הזה לכם ראש חדשים וגו'1. ואמרו רז"ל במדרש רבה קהלת על הפסוק2 טובים השנים מן האחד, טובה פרשה שנאמרה על פי שנים מפרשה שנאמרה ביחיד, שנאמר ויאמר הוי' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החודש הזה לכם ראש חדשים וגו'. ומבאר הצמח צדק3, דצריך להבין, דכיון שטובה פרשה שנאמרה על פי שנים, אל משה ואל אהרן, למה נאמרו כל שאר פרשיות התורה ביחיד, אל משה בלבד. וכדאיתא בספרא4 שגם בפסוקים שבהם נתפרש שהדיבור הי' למשה ואהרן, הי' עיקר הדיבור למשה דוקא. ומהו הטעם שדוקא בפרשת החודש הזה לכם הוצרך להיות הדיבור אל משה ואל אהרן, לפי שטובים השנים מן האחד.

ב) והענין בזה5 בקצרה, דהנה, ידוע ענינם של משה ואהרן, שמשה הוא שושבינא דמלכא, ואהרן הוא שושבינא דמטרוניתא6. והיינו, שעבודתו של אהרן היא כמ"ש7 בהעלותך את הנרות גו' יאירו שבעת הנרות, דשבעת הנרות קאי על כל הסוגים שישנם בבני ישראל8, ועבודתו של אהרן היא לפעול בהם ההעלאה לאלקות, העלאה מלמטה למעלה. ועבודתו של משה היא להמשיך אלקות מלמעלה למטה. וזהו הטעם שכללות ענין התורה ומצוות נמשך על ידי משה ואהרן, לפי שבכל עניני התורה ומצוות צריכים להיות שתי התנועות דהעלאה והמשכה9. וכיון שפרשת החודש הזה לכם היא המטרה והתכלית של כל התורה ומצוות10 (כדלקמן), לכן נאמר בפרשה זו דוקא ויאמר הוי' אל משה ואל אהרן.

ג) וביאור הענין11, דהנה12, חודש הוא מלשון חידוש, וכדאיתא בירושלמי13 עה"פ14 ויולד מן חודש אשתו, שנתחדשה הלכה כו'. וזהו החודש הזה לכם, שע"י תיבות אלו שנאמרו ע"י הקב"ה שדיבורו (ואפילו מחשבתו) חשיב מעשה15, ניתן הכח לישראל (לכם) לפעול ענין של חידוש (החודש), שע"י קיום התומ"צ עושים דירה לו ית' בתחתונים, שזהו תכלית בריאת כל העולמות, כדאיתא במדרש16 עה"פ17 שוקיו עמודי שש, זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראתו, וכסיום המדרש שם18, נתאוה לדור עם בריותיו בתחתונים. וכידוע19 בפירוש ענין הדירה, שזהו עד"מ דירת מלך בשר ודם שבה נמצא בכל עצמותו ומהותו, וכן הוא בענין דירה לו ית' בתחתונים, שהכוונה היא שתהי' המשכת העצמות למטה, בעולם הזה התחתון, וממנו יומשך גם בכל העולמות העליונים. והיינו כמשנת"ל20 שכללות ענין בריאת העולם הו"ע של הארה בלבד, כמארז"ל21 בעשרה מאמרות נברא העולם, שהתהוות העולם היא מבחי' הדיבור, שהו"ע של הארה בלבד. אמנם ע"י קיום התורה ומצוות נעשה דירה לו ית' בתחתונים, שהוא ענין המשכת העצמות. וכח זה ניתן לישראל דוקא, דכיון שמחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר22, ובמי נמלך בנשמותיהן של צדיקים23, דקאי על כל בני ישראל, כמ"ש24 ועמך כולם צדיקים, לכן ניתן להם הכח שיוכלו להמשיך ולפעול את החידוש של המשכת העצמות בפועל ובגילוי. וזהו שאמרו חז"ל25 לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה כו', דהנה, ענין התורה הוא כמ"ש26 הוי' קנני ראשית דרכו גו', ואסתכל באורייתא וברא עלמא27, ומזה מובן שבתורה ישנה הכוונה והתכלית של כל הבריאה, שזהו"ע החודש הזה לכם, היינו, שישראל פועלים החידוש דדירה בתחתונים, וכיון שזוהי תכלית הכוונה, הרי זה התחלת כל ההתחלות, סיבת כל הסיבות ועילת כל העילות, מצוה ראשונה שבתורה.

ובפרטיות יותר יש בחידוש זה ב' ענינים. דהנה, עשיית הדירה לו ית' היא ע"י כללות העבודה דביטול היש לאין, שזהו ענין של חידוש, כדאיתא בגמרא28 גדול הי' נס האחרון יותר מן הראשון, דגמירי דמן שמיא מיהב יהבי מישקל לא שקלי, היינו, שמה שמתהפך מיש לאין (ע"י עבודתם של ישראל בביטול היש לאין) הוא חידוש נפלא יותר ממה שנמשך בהתהוות העולם מאין ליש29. ונמצא, שבענין עשיית הדירה ישנם ב' חידושים. החידוש דביטול והפיכת היש לאין, והחידוש דהמשכת העצמות (לא רק הארה בלבד). וב' חידושים אלו תלויים זב"ז. והיינו, שהסדר דמן שמיא שמיהב יהבי, שהו"ע התהוות מאין ליש, אין בזה המשכת העצמות, כי אם הארה בלבד. וכנ"ל שבעשרה מאמרות נברא העולם, שכל ענין ההתהוות מאין ליש הוא רק הארה בלבד. אמנם, על ידי החידוש שפועלים נשמות ישראל בביטול היש לאין, נעשה גם החידוש דהמשכת העצמות. ועפ"ז יובן הטעם שדוקא פרשה זו נאמרה אל משה ואל אהרן, כי, החידוש דביטול היש לאין, שהוא בדרך העלאה, הוא על ידי אהרן, שושבינא דמטרוניתא, שפועל ההעלאה מלמטה למעלה. והחידוש דהמשכת העצמות, שהוא בדרך המשכה, הוא על ידי משה, שושבינא דמלכא, שפועל ההמשכה מלמעלה למטה.

ד) ויש לקשר זה גם עם תוכן פרשת החודש הזה לכם, שבה מדובר אודות קידוש החודש, ולכן נאמרה אל משה ואל אהרן, כיון שקידוש החודש צ"ל ע"י שני עדים, ועד כדי כך, שלדעת ר"ש למדים מזה שכל הקרובין כשרין לעדות החודש30. והענין בזה31, דהנה, קידוש החודש הוא ע"פ ראיית העדים וגם ע"פ החשבון32. וענינם בעבודה, שחשבון הו"ע העבודה שע"פ טעם ודעת, ועדות (שאינה ע"פ שכל, אלא גזירת הכתוב33) הו"ע העבודה שלמעלה מטעם ודעת, קבלת עול. והנה, תכלית העבודה היא שתהי' מתוך קבלת עול, וכמארז"ל34 שיקבל עליו עול תורה ואח"כ יקבל עליו עול מצוות, עול דייקא, אלא שמ"מ, אם אין ביכולתו להתחיל בקב"ע, יכול להתחיל לעת עתה באופן שע"פ טו"ד, וסוכ"ס יבוא לעבודה שלמעלה מטו"ד, וע"ד מארז"ל35 מתוך שלא לשמה בא לשמה (אלא שעל זה צריך להיות ענין של עבודה ויגיעה, וכמארז"ל36 יגעתי ומצאתי). וזהו שבמצות קידוש החודש ישנם שני הענינים דחשבון וגזירת הכתוב (עדות), כיון שבמצוה זו מודגשת תכלית ומטרת כללות העבודה דתומ"צ (החודש הזה לכם, החידוש דעשיית דירה לו ית' בתחתונים, כנ"ל), שיש בה ב' אופני עבודה, עבודה שע"פ טו"ד, ועבודה שלמעלה מטו"ד, קבלת עול. וזהו הטעם שהעדות של קידוש החודש היתה ע"י משה ואהרן, שושבינא דמלכא ושושבינא דמטרוניתא, כי, העבודה שלמעלה מטו"ד (ראי') היא בדרך המשכה מלמעלה למטה (ענינו של משה), והעבודה שע"פ טו"ד (חשבון) היא בדרך העלאה מלמטה למעלה (ענינו של אהרן).